מַדְרֵגוֹת עוֹלוֹת, מַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת, יַחַד עִם לִבִּי. אֲנָשִׁים חוֹלְפִים, חֲלוֹמוֹת נִשְׁאָרִים, רַק אַתְּ לֹא אִתִּי. מַדְרֵגוֹת עוֹלוֹת, מַדְרֵגוֹת יוֹרְדוֹת, אֲנִי שׁוּב חוֹזֵר לְכָאן. מְחַפֵּשׂ אֶת עֵינַיִךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַלֵּב לוֹחֵשׁ — אוּלַי הַיּוֹם, אוּלַי מָחָר. בַּמַדְרֵגוֹת הַנּוֹעוֹת נִפְגַּשְׁנוּ לְרֶגַע... מַבָּט אֶחָד, וְעוֹלָם שָׁלֵם נִפְתַּח... לֹא שֵׁם, לֹא קוֹל, רַק שֶׁקֶט בֵּינֵינוּ... וְהַלֵּב שלי נִגְנַב... הַזְּמַן גָּלַשׁ כְּמוֹ מַדְרֵגָה חוֹלֶפֶת... וְאַתְּ נֶעֱלַמְתְּ בֵּין קוֹלוֹת הָעִיר... אֲנִי עוֹלֶה, יוֹרֵד, שׁוּב וָשׁוּב.. מְחַפֵּשׂ את הרֶגַע שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר.. בַּמַדְרֵגוֹת הַנּוֹעוֹת נִפְגַּשְׁנוּ לְרֶגַע... מַבָּט אֶחָד, וְעוֹלָם שָׁלֵם נִפְתַּח... לֹא שֵׁם, לֹא קוֹל, רַק שֶׁקֶט בֵּינֵינוּ... וְהַלֵּב שלי נִגְנַב...


