זִכְרוֹנוֹת הֵם יְלָדִים שֶׁל רְגָשׁוֹת וְחֲוָיוֹת, נוֹלָדִים בַּלֵּב מִמִּלִּים וּמִנְּגִיעוֹת, נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ גַּם כְּשֶׁהַזְּמַן חוֹלֵף, כְּמוֹ עָנָן שֶׁל אוֹר שֶׁבַּשָּׁמַיִם רוֹדֵף. יֵשׁ זִכָּרוֹן שֶׁפּוֹתֵחַ פִּתְאוֹם אֶת הַלֵּב, וְיֵשׁ אַחֵר שֶׁחוֹזֵר בְּלילות וְכוֹאֵב, רֵיחַ שֶׁל גֶּשֶׁם, תְּמוּנָה עַל הַקִּיר, וּבְרֶגַע אֶחָד כל הָעָבָר שׁוּב מַאִיר. כל הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹד הוֹלְכִים אִתִּי, יַלְדֵי הָרֶגֶשׁ שֶׁגָּדְלוּ בְּתוֹכִי, חֵלֶק נִשְׁבַּר וְחֵלֶק עוֹד בוֹעֵר, הֵם מַזְכִּירִים לִי שֶׁהַלֵּב מְדַבֵּר. אֲנַחְנוּ אוֹסְפִים רְגָעִים מִבְּלִי לְהַבְחִין, וּבַסּוֹף הֵם הַסִּפּוּר שֶׁנּוֹתָר בִּפְנִים, כִּי כל חִיּוּךְ וכל דִּמְעָה שֶׁנִּשְׁמְרָה, הוֹפְכִים לְמַנְגִּינָה שֶׁהַנְּשָׁמָה טהורה. כל הַזִּכְרוֹנוֹת עוֹד הוֹלְכִים אִתִּי, יַלְדֵי הָרֶגֶשׁ שֶׁגָּדְלוּ בְּתוֹכִי, חֵלֶק נִשְׁבַּר וְחֵלֶק עוֹד בוֹעֵר, הֵם מַזְכִּירִים לִי שֶׁהַלֵּב עוֹד מְדַבֵּר.
