בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁל "שָׁבִיט" הַכֹּל מְתַקְתֵּק, כָּל אִישׁ צֶוֶת הוּא נֶכֶס - אֵין סָפֵק. בֵּין צִלְצוּל לְמִבְחָן, בֵּין הַפְסָקָה לְשִׁעוּר, זָכִינוּ בְּצֶוֶת מֻשְׁלָם – זֶה בָּרוּר! כִּי צֶוֶת כְּמוֹכֶם זוֹ זְכִיָּה אֲמִתִּית, תּוֹדָה עַל הַדֶּרֶךְ וְהָעֲשִׂיָּה הַחִיּוּבִית, נִבְחֶרֶת מְנַצַּחַת וְעֶרְכִּית, אַתֶּם הַפְּרָס הַגָּדוֹל שֶׁל בֵּית סֵפֶר שָׁבִיט. הַלֵּב, הַנְּתִינָה, הַחִיּוּךְ וְהַמַּבָּט, הוֹפְכִים אֶת "שָׁבִיט" לְמַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. תּוֹדָה עַל הַדֶּרֶךְ וְעַל כָּל הַהַשְׁקָעָה, זָכִינוּ בָּכֶם – וְזוֹ פָּשׁוּט גַּאֲוָה!
