יֵשׁ שֶׁלִּבָּם סָגוּר כָּאֶבֶן, וְלֹא שׁוֹמְעִים אֶת לְחִישַׁת הַפֶּרַח, כִּי הָאַהֲבָה קוֹרֵאת בְּלַחַשׁ, וְרַק לֵב פָּתוּחַ לֹא בּוֹרֵחַ. הָאַהֲבָה אֵינָהּ עוֹנָה הִיא נְשִׁימָה, הִיא אוֹר בְּכֹל זְמַן. מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַלֵּב רוֹאֶה פֶּרַח גַּם בְּיוֹם סַגְרִיר. יֵשׁ אֲהָבוֹת שֶׁנּוֹבְלוֹת מַהֵר, וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁאָרוֹת גַּם בְּחֹרֶף קַר, שָׁרְשֵׁיהֶן עֲמֻקִּים בָּאֲדָמָה, וְנִצָּן חָדָשׁ תָּמִיד נוֹצָר. הָאַהֲבָה אֵינָהּ עוֹנָה הִיא נְשִׁימָה, הִיא אוֹר בְּכֹל זְמַן. מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַלֵּב רוֹאֶה פֶּרַח גַּם בְּיוֹם סַגְרִיר. וְהַלֵּב הוּא גַּן הָאַהֲבָה, אִם תַּשְׁקֶה אוֹתוֹ בְּאֱמוּנָה וּבְתִקְוָה יִפְרָח פֶּרַח וְתִבְעַר בּוֹ לֶהָבָה הָאַהֲבָה אֵינָהּ עוֹנָה הִיא נְשִׁימָה, הִיא אוֹר בְּכֹל זְמַן. כְּשֶׁהַלֵּב מַאֲמִין תָּמִיד שָׁב הַפֶּרַח לִלְבֳּלַב.
