
אַל נָא תִּסְגֹּר אוֹתִי בְּתוֹךְ תְּשׁו
אַל נָא תִּסְגֹּר אוֹתִי בְּתוֹךְ תְּשׁוּבָה אַל תְּבַקֵּשׁ שֶׁאֶהְיֶה מוּבֶנֶת תֵּן לִי לִהְיוֹת חַלּוֹן שֶׁמְּשַׁקֵּף אַךְ לֹא שָׁקוּף כָּזֶה שֶׁמַּעֲנִיק לְכָל אֶחָד רַק אֶת עַצְמוֹ אַל תְּכַנֶּה אוֹתִי בְּשֵׁם חָתוּם מֻגְמָר כָּזֶה שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ חַזָרָה אַל תֶּאֱטֹם אוֹתִי , הַשְׁאֵר לִי דֶּרֶךְ וְלוּ רַק סֶדֶק מִמֶּנּוּ תִּתְפָּרֵץ הַשְּׁאֵלָה תֵּן לִי לִחְיוֹת עַל הַקָּצֶה, עַל סַף לוֹמַר: אֲנִי עֲדַיִן לֹא יוֹדַעַת מָקוֹם שֶׁלֹּא נֶחֱרַץ , צוֹמֵחַ פֶּרֶא מָקוֹם שֶׁבּוֹ אוּכַל לָגַעַת בַּדְמָמָה וְאַף אֲשֶׁר נִבְרֵאתִי מִמִּלִּים יֵשׁ לִי חוֹבָה לִשְׁתֹּק גַּם לִפְעָמִים כִּי הַדְּמָמָה גַּם הִיא מִלָּה אֲשֶׁר תּוֹבַעַת קִיּוּמָהּ מִלָּה קְדוֹשָׁה וְאִם בְּבוֹא הַיּוֹם תֵּלֵךְ מִמֶּנִּי רַק אַל תִּסְגֹּר תַּדָּלֶת בְּגַסּוּת הַשְּׁאָר סִימָן בַּקִּיר, עֵדוּת אֲשֶׁר תָּעִיד שֶׁיָּדַעְתָּ שֶׁהָיִיתִי יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי

