אָדָם הַיָּקָר מִזָּהָב וּמִפָּז, אַתָּה בַּר מִּצְוָה תּוֹתָח וְעַז. נַעַר נָבוֹן, פִּקֵּחַ וּמֻפְלָא, בְּתַלְמוּד, מַחְשֵׁב וְחֶשְׁבּוֹן – הַצְלָחָה גדוֹלָה. אָח בְּכוֹר לְנָתָן, הַרְאֵל, חַיָּה וְלִימוֹר, מְנוּמָס, מְכַבֵּד, וּמֵפִיץ רוֹב אוֹר. בִּקְרַב מַגָּע אַתָּה אַלּוּף, בְּעִבְרִית וְשִׂיחָה- רֵעַ, אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְתָמִיד מְשַׁמֵּחַ. מַזָּל טוֹב גָּדוֹל לְהוֹרֶיךָ, אַלְבָּה וּמַרְטִין, לְסָבֶיךָ: טוֹבִּי, לָאוּרָה, סִילְבְיָה, ז׳וֹאָן וְעוֹדֵד, וּלְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתְךָ מְאֹד


