בְּשֶׁקֶט חֶדֶר, לֵיל יָרֵחַ, רוּחַ קַלָּה עָבְרָה בַּפֶּתַח. כֻּלָּם סָבִיב שָׁקְעוּ בְּשֵׁנָה, וְאַתְּ הָיִית לִי מַנְגִּינָה. לְיַד חַלּוֹן, בְּאוֹר שֶׁל כֶּסֶף, הַלֵּב שָׁתַק וְאָמַר בְּעֶצֶם. יָדַי נִשְׁאֲרוּ קָרוֹב, בְּרֹךְ, כְּמוֹ לֹא רָצוּ לָתֵת לָךְ לַעֲבֹר. הַזְּמַן עָמַד בֵּין קִיר לְדֶלֶת, וְהָאַהֲבָה הָיְתָה נִבְהֶלֶת. מָצָאתִי אוֹר שֶׁלֹּא נִגְמַר, בְּתוֹךְ רֶגַע קָטָן שנִשְׁמָר. וְלֹא יָדַעְנוּ מָה יִהְיֶה מָחָר, רַק שֶׁהַלֵּב בִּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר. בַּחֲצִי אוֹר, מִבַּעַד וִילוֹן, נִרְקַם לָנוּ שֵׁם בְּתוֹךְ חֲלוֹם. עוֹד רֶגַע אֶחָד, אַל תֵּלְכִי עַכְשָׁו, הַלַּיְלָה קָצָר וְהַלֵּב רָחָב. אִם זֶה חֲלוֹם, אַל תָּעִירִי אוֹתִי, כִּי מָצָאתִי אוֹתָךְ וּמָצָאתִּי אוֹתִי. עוֹד רֶגַע אֶחָד, עוֹד מַבָּט אַחֲרוֹן, עַד שֶׁהַבֹּקֶר יַעֲמֹד בַּחַלּוֹן. וְאִם הַשֶּׁמֶשׁ תִּקַּח אֶת הַלַּיְלָה מִכָּאן, תַּשְׁאִירִי לִי סִימָן קָטָן. וּבַבֹּקֶר, בְּאוֹר הַיּוֹם, עָצַרְתְּ רֶגַע, כְּמוֹ חֲלוֹם. חִבַּקְתְּ אוֹתִי חָזָק, לְאַט, וְהָעוֹלָם שָׁתַק כִּמְעַט. עַל פֶּתֶק דַּק, פָּשׁוּט וּבָהִיר, כָּתַבְתְּ מִסְפָּר, כִּמְעַט שִׁיר. סְפָרוֹת קְטַנּוֹת, עוֹלָם שָׁלֵם, פָּתְחוּ לִי דֶּרֶךְ אֵלֵיכֶם. וּמִי חָשַׁב שֶׁבְּתוֹךְ שׁוּרָה, תִּהְיֶה לִי דֶּרֶךְ חֲזָרָה. שֶׁמִּסְפָּר קָטָן עַל נְיָר לָבָן, יָבִיא אוֹתִי אֵלַיִךְ כָּאן. עוֹד רֶגַע אֶחָד, אַל תֵּלְכִי עַכְשָׁו, הַלַּיְלָה קָצָר וְהַלֵּב רָחָב. אִם זֶה חֲלוֹם, אַל תָּעִירִי אוֹתִי, כִּי מָצָאתִי אוֹתָךְ וּמָצָאתִּי אוֹתִי. עוֹד רֶגַע אֶחָד, עוֹד מַבָּט אַחֲרוֹן, עַד שֶׁהַבֹּקֶר יַעֲמֹד בַּחַלּוֹן. וְאִם הַשֶּׁמֶשׁ תִּקַּח אֶת הַלַּיְלָה מִכָּאן, תַּשְׁאִירִי לִי סִימָן קָטָן. הַיּוֹם גָּדַלְנוּ, זֶה נָכוֹן, אַךְ לֹא נַעֲשִׂינוּ חֲכָמִים מִן הַזְּמַן. כִּי עוֹד מַשֶּׁהוּ בָּנוּ שָׁר, כְּמוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁנִּשְׁאַר. כְּבָר אֵין רִצְפּוֹת שֶׁל חֲבֵרִים, לֹא צְחוֹק רָחוֹק, לֹא קוֹלוֹת זָרִים. רַק בַּיִת שָׁקֵט, וְאוֹר נָכוֹן, וְאַתְּ עֲדַיִן שָׁם - לְיַד הַחַלּוֹן. עוֹד רֶגַע אֶחָד, אַל תֵּלְכִי עַכְשָׁו, הַלַּיְלָה רָחוֹק, אֲבָל הַלֵּב רָחָב. אִם זֶה חֲלוֹם, אַל תָּעִירִי אוֹתִי, כִּי מָצָאתִי אוֹתָךְ וּמָצָאתִּי אוֹתִי. עוֹד רֶגַע אֶחָד, וְהַזְּמַן נִשְׁעָן, עַל פֶּתֶק קָטָן שֶׁנִּשְׁמַר מִזְּמַן. וְאִם כָּל הַדְּרָכִים הֵבִיאוּ אוֹתִי לְכָאן, אַתְּ הַסִּימָן שֶׁלִּי מִכָּל הָעוֹלָם. בְּשֶׁקֶט חֶדֶר, לֵיל יָרֵחַ, אוֹתוֹ חַלּוֹן עוֹד פָּתוּחַ בַּפֶּתַח. כֻּלָּם יָשְׁנוּ, הָעוֹלָם נִרְדַּם, וַאֲנִי מָצָאתִי בָּךְ בַּיִת חם.
