קום!

דִּמְדּוּמִים יָרְדוּ עַל אֶרֶץ עַל מִגְדָּלִים וְעַל יַלְדוּת, קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִשְׂתָּרֶכֶת, עוֹד שְׁאֵרִית שֶׁל חֲמִימוּת. רוּחַ פֶּרֶא מִשְׁתּוֹלֵל, הוא הוֹלֶם בַּהֵיכָלִים – בְּאֵלֶּה שֶׁל הַצֶּדֶק, וְהָאוֹרוֹת הם כְּבָר כָּבִים. בְּשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע חַמָּה עָמְדָה מִלַּעֲלוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שְׁקִיעוֹת אַחַר כָּךְ עוֹד רִחְפָה חֶרְדַּת הגּוֹרָלוֹת. מָכְרוּ סִפּוּר וְעוֹד סִפּוּר: "הַנִּצָּחוֹן הַמֻּחְלָט", כְּמוֹ סַם לַהֲמוֹנִים רַק אַל תָּעִיר אֶת הַלּוֹמְדִים שֶׁדַּמֵיהֶם יוֹתֵר סְמִיכִים. ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! אַל תִּשְׁתֹּק הַיּוֹם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! וּמְשׁוֹךְ חָבֵר אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹם כָּל קוֹל רוֹעֵם, כָּל קוֹל רוֹעֵם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! הִנֵּה בָּא קְצֵה הַלַּיְלָה, מֵעַל גַּגּוֹת עוֹלֶה זָהָב. אוֹתָהּ קֶרֶן מְהַסֶּסֶת שׁוּב קוֹרֵאת לָנוּ עַכְשָׁו. אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ מִתְעַכֶּבֶת, אֵין לָהּ כֹּחַ בְּעַצְמָהּ – הוֹשֵׁט לָהּ יָד וְתֵן קוֹלְךָ, כִּי גַּם זְרִיחָה צְרִיכָה – עֶזְרָה ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! אַל תִּשְׁתֹּק הַיּוֹם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! וּמְשׁוֹךְ חָבֵר אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹם כָּל קוֹל רוֹעֵם, כָּל קוֹל רוֹעֵם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! אַל תִּשְׁתֹּק הַיּוֹם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! וּמְשׁוֹךְ חָבֵר אֶל תּוֹךְ הַחֲלוֹם כָּל קוֹל רוֹעֵם, כָּל קוֹל רוֹעֵם! ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם! הנה הַבֹּקֶר בא וְהַמָּחָר עוֹד לֹא נִכְתַּב, כָּל קוֹל רוֹעֵם אז, ק֥וּם, ק֥וּם, ק֥וּם!