הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם הֲכִי יָפוֹת בַּגַּן וְצַמָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן וּפֶּה הֲכִי יָפֶה בַּגַּן וְכַמָּה שֶׁמַּבִּיטִים בָּהּ יוֹתֵר רוֹאִים שֶׁאֵין מָה לְדַבֵּר וְהִיא הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה, יָפָה בַּגַּן כְּשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת גַּם אֲנִי מְחַיֶּכֶת וּכְשֶׁהִיא עֲצוּבָה אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עֲצוּבָה כְּשֶׁאַתְּ הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפֶה בַּגַּן.