אֶלֶף פָּנִים לָאַהֲבָה כְּמוֹ גַּלִּים שׁוֹצְפִים בְּיָם סוֹעֵר, כְּמוֹ חֲרוּזִים בִּגְוָנִים שׁוֹנִים הַשְּׁזוּרִים יַחְדָּיו לְשַׁרְשֶׁרֶת אַהֲבָה. יֵשׁ אַהֲבָה צְעִירָה כְּפֶרַח הַפּוֹרֵחַ בְּלִבּוֹת הָאוֹהֲבִים, וְיֵשׁ אַהֲבָה בּוֹגֶרֶת, כְּעֵץ הַמִּתְגַּבֵּר עַל יְמֵי שַׁלֶּכֶת. יֵשׁ אַהֲבָה כּוֹאֶבֶת וְיֵשׁ אַהֲבָה אוֹהֶבֶת עִם אֶלֶף נִיצוֹצוֹת וְאֶלֶף סוֹדוֹת וּמֶחְווֹת. כָּל שֶׁנּוֹתַר הוּא לְהוֹשִׁיט יָדַיִם לֶאֱסֹף אֶת הָאֲהָבוֹת. לְהַצְמִיד אוֹתָן לַלֵּב, וּלְהַאֲמִין כִּי הָאַהֲבָה הִיא נִצְחִית. כִּי לָאַהֲבָה אֶלֶף פָּנִים וְהִיא אַף פַּעַם לֹא סוֹפִית.
