[Verse 1] גבוה מעל הרכס הירוק והשקט, שם הערפל נם על האבן, עדרי הקטן רועה באור, ואני הולך לבדי בשבילי ההר. הו, דור, דור, חרטה מתוקה וכבדה, למה את לוחצת כך על לבי? כמו צלו של עפרוני נוסק, ואין מנוחה לעיניי העייפות. [Chorus] נשבי, רוח מתוקה, מעמק הנחל, שירי, חליל קטן מעץ סמבוק! ספרי ליער ירוק־העלים היכן אני נודד, ספרי לפלג היכן עמד פעם ביתי. עשב ירוק, עשב ירוק, וענן מתגלגל, הנעורים חולפים כמים בטחנה; רק הצוקים הגבוהים זוכרים אותי, רק הרוח נשארת על הגבעה הבודדה. [Verse 2] למטה, אורות הכפר מתעוררים, עשן כחול מתפתל מעל גג העץ. אני שומע את פעמון הערב הרחוק, ואת פרסות הסוס הרוקעות. האם תביט היא מבעד לשער העץ? האם תצפה בשביל המתפתל ביער? יצאתי לשוטט בעולם, אך נפשי קוראת לי לשוב. [Chorus] נשבי, רוח מתוקה, מעמק הנחל, שירי, חליל קטן מעץ סמבוק! ספרי ליער ירוק־העלים היכן אני נודד, ספרי לפלג היכן עמד פעם ביתי. עשב ירוק, עשב ירוק, וענן מתגלגל, הנעורים חולפים כמים בטחנה; רק הצוקים הגבוהים זוכרים אותי, רק הרוח נשארת על הגבעה הבודדה. [Outro] הרוח משנה כיוון; הכינור מתעורר, רגליים מסתחררות בקלילות בעמק.
