מְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַחְזִיר אוֹתָךְ, כל עֶרֶב מֵבִיא מַתָּנוֹת קְטַנּוֹת — דובדבנים, תּוּתִים, גְּלִידָה שֶׁתִּמְתַּק, אַךְ בָּעֵינַיִם שֶׁלָּךְ — שְׁתִיקָה מֵעָמֹק. לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַצִּיל חֲלוֹם, כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת מִמּוּל פָּנַי. אֲנִי מֵבִיא אֶת כל הַטּוֹב, רַק אַל תִּקְחִי אֶת יָמַי. [פַּזְמוֹן] אַל תְּדַבְּרִי אִתִּי עַל זֶה, אַל תְּדַבְּרִי עַל הַפְּרֵדָה! עוֹד לֹא נִגְמַר, עוֹד לֹא הוֹוֶה, תְּנִי לִי עוֹד יוֹם אֶחָד אִתָּךְ. שנינו שָׁנִים בְּאוֹתוֹ הַשְּׁבִיל, מַכִּירִים כל פִּנָּה בַּלֵּב. וְיֵשׁ אֵיזֶה פַּחַד שֶׁלֹּא מַכְרִיז, שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ כְּאֵב. [פַּזְמוֹן] אַל תְּדַבְּרִי אִתִּי עַל זֶה, אַל תְּדַבְּרִי עַל הַפְּרֵדָה! עוֹד לֹא נִגְמַר, עוֹד לֹא הוֹוֶה, תְּנִי לִי עוֹד יוֹם אֶחָד אִתָּךְ. [סִיּוּם] אַל תְּדַבְּרִי אִתִּי עַל זֶה, תַּשְׁאִירִי אוֹר בַּחֲשֵׁכָה... אִם אַתְּ הוֹלֶכֶת — אָז תֵּלְכִי בְּשֶׁקֶט, הַלֵּב נִשְׁבָּר, בְּנִשְׁמָתִי דְּמָמָה
