בית 1 כל צדקותינו כבגד עידים, ישעיהו זועק, כל קרבן שאנחנו מביאים הופך לשמים ריקים. אברהם האמין ונחשב לו לצדקה, ודם פרים ועזים לעולם לא ימחה את הכתם. פזמון לשמוע טוב מזבח, רחמים, לא העשן העולה מידינו. רוח נשברה ולב נדכא – זה כל מה שהוא מבקש, והשה שהיה לבוא כבר השלים כל משימה. בית 2 תהילים מ' שר: "זבח ומנחה לא חפצת", תהילים נ"א בוכה: "אתה רוצה את מנחת חיי". מיכה הולך בדרך הענווה, משפט זורם למטה, עמוס רועם: "יגל כמו מים!" בזמן שהחגים טובעים. פזמון לשמוע טוב מזבח, רחמים, לא העשן העולה מידינו. רוח נשברה ולב נדכא – זה כל מה שהוא מבקש, והשה שהיה לבוא כבר השלים כל משימה. בית 3 ישעיהו נ"ג – העבד עומד לבדו, לא האומה האבודה בחטא, אלא אחד שנושא את שלנו. מחולל מפשעינו, שותק כמו שה, ובחבּורתו נרפא לנו – הצדיק המחליף, האדם. גשר הוא הקרבן הטוב יותר, הדם הטוב יותר, הדרך הטובה יותר, הנביא כמו משה, אדון יומו של דוד. אין עוד עשן ממזבחות ריקים, אין עוד בגדים שאנחנו מנסים ללבוש – צדקת אלוהים עצמו ניתנת בחינם וביושר. ישעיהו ראה אותו בא, העבד שנדכא עבורי, וכל נוצרי יודע – העבד הזה הוא ישוע, משוחרר. פזמון אחרון לשמוע טוב מזבח, רחמים, לא העשן העולה מידינו. רוח נשברה ולב נדכא – זה כל מה שהוא מבקש, והשה שהיה לבוא – ישוע – כבר השלים כל משימה. סיום קרא אליו ביום צרה, הוא יענה עוד… האחד שדקרוהו קם לתחייה, ורצון האב התמלא.
