כיפה אדומה והזאב האפור

[Intro] [Violin hook] [Steady 4/4 restaurant groove] [Walking bass and brushed snare] [Verse 1] בפונדק של סוף היער עם עשן ועם כינור, נכנסה כיפה אדומה והסל שלה סגור. מן הצל קם זאב אפור עם חיוך קצת לא תקין, הוא אמר: "אני רעב, אבל באתי להאמין." [Pre-Chorus] סבתא כבר נעלה הדלת, הצייד בדק שעון, והכינור צחק בשקט: "זאת אהבה בלי היגיון." [Chorus] נגן, כינור, נגן, אל תיתן לו להישבר, אם זאב אוהב כיפה — מי יאמין לו יותר? נגן, כינור, מהר, שלא ייפול לו הלב, היא הולכת אל סבתא, והוא אחריה רעב. [Instrumental] [Violin answers the chorus] [Keep steady groove] [Verse 2] הוא קנה לה זר קוצים, כי פרחים לא היו ביער, היא אמרה: "זה די רומנטי, רק מפחיד יותר מדי." הוא לחש: "אני עדין, רק נראה קצת מסוכן." אבל הבטן שרה בס, והרסה לו את העניין. [Pre-Chorus] הוא נשבע לה: "לא אטרוף, לא עוגה ולא סבתא." אבל סבתא מן החלון כבר צעקה: "מספיק עם זה!" [Chorus] נגן, כינור, נגן, אל תיתן לו להישבר, אם זאב אוהב כיפה — מי יאמין לו יותר? נגן, כינור, מהר, שלא ייפול לו הלב, היא הולכת אל סבתא, והוא אחריה רעב. [Bridge] [Stronger groove] אז הצייד נכנס ברעש עם שפם ועם מבט: "רומנטיקה זה יפה, רק תתרחק מן הסל מיד." כיפה הסמיקה בשקט, הזאב השפיל מבט, והכינור בכה וצחק: "נו, כזה הוא העולם." [Instrumental Break] [Big emotional violin solo] [Klezmer ornaments, not dance] [Build to final chorus] [Final Chorus] נגן, כינור, נגן, עד שהלב יישבר, אם זאב אוהב כיפה — מי יאמין לו יותר? נגן, כינור, מהר, תן לו עוד קצת כבוד, היא הלכה אל בית סבתא, והוא למד לא לטרוף. [Outro] [Violin hook returns] מאז בקצה אותו יער, כל ערב, כשהאור כבה, זאב יושב ליד החלון ושר לה באהבה: "מי שאהב כיפה אדומה יישאר תמיד רעב." [End]