בֵּעוֹלַם הָרֵשָׁתוֹת חָשׁוּב מְאוֹד לִזְכֹּר אֶת הַכְּלָלִים הַבָּאִים כְּדֵי שֶׁאוֹתָם נוּכַל לִשְׁמֹר לִשְׁמֹר עַל שָׂפָה נֵקִיָּה וְנֶכָבֶּד אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי לֹא נָחְרִים אֶת הָאַחֵר בְּשׁוּם מַצָּב , כִּי הָאַחֵר הוּא אֲנִי לֹא נֵדַבֵּר עִם זָרִים -עִם אָדָם מֵשֻׁנֶּה תִּזְכְּרוּ -לֹא כָּל הַנּוֹצֵץ זָהָב אָז אֵין לֵמָּה לְקַנֵּא
