כְּשֶׁהָאוֹרוֹת בבתים כבר כבים והרחובות לאט מתרוקנים יש עוד חלונות שלא נסגרים ויש אנשים שעוד לא חוזרים מישהו יושב מול מסך בַּמּוֹקֵד מישהו שוב יוצא אל הלילה נַיֶּדֶת חולפת בתוך העיר וְאַמְבּוּלַנְס דוהר להציל עוד חיים במחלקה עוד דולק האור רופא בודק, אחות נִשְׁאֶרֶת לשמור מאחורי דלָתוֹת של בֵּית חולים יש מי שנלחם על עוד רגע של חיים בין הַחֹשֶׁךְ לאור של פָּנָס עוברת עוד שעה ועוד לילה נכנס כשהעיר נרדמת אנחנו עוד כאן בין אורות של לילה לַשֶּׁקֶט של הזמן כשהעיר נרדמת והרחוב כבר נרגע יש מי ששומר עד שתבוא הזריחה על גבול רחוק חייל עומד במשמר מביט אל החושך, יודע למה נשאר בַּמֻּצָּב, בַּשַּׁעַר, בַּשֶּׁטַח הַפָּתוּחַ שומר על הבית כדי שנוכל לנוח כַּבַּאי עוד ער, מחכה לקריאה מוכן לצאת מיד לִמְשִׂימָה ברחוב, בדרכים, בְּרַחֲבֵי העיר יש מי ששומר עד שיגיע האור בין הַחֹשֶׁךְ לאור של פָּנָס עוברת עוד שעה ועוד לילה נכנס כשהעיר נרדמת אנחנו עוד כאן בין אורות של לילה לַשֶּׁקֶט של הזמן כשהעיר נרדמת והרחוב כבר נרגע יש מי ששומר עד שתבוא הזריחה לא תמיד רואים לא תמיד יודעים כמה סיפורים עוברים בלילות כמה לבבות כמה נשימות כמה אנשים שלא עוצמים עיניים יש מי שֶׁמַּצִּיל יש מי שֶׁמָּגֵן יש מי שמחזיק את הקו עוד דקה ובזכות כל אלה כשהחושך יורד אפשר לַעֲצֹם עיניים בשקט במיטה כשהעיר נרדמת אנחנו עוד כאן בין אורות של לילה לַשֶּׁקֶט של הזמן כשהעיר נרדמת והרחוב כבר נרגע יש מי ששומר עד שיגיע האור כשהעיר מתעוררת ואור ראשון כבר עולה אנחנו חוזרים הביתה והלילה מתחלף כשהעיר נרדמת מישהו תמיד נשאר ער כְּדֵי שמישהו אחר יוכל לישון בשקט
