רְעָמִים וּבְרָקִים...

רְעָמִים וּבְרָקִים בְּלֵיל חֹרֶף קַר לֹא נִשְׁמָעִים תָּמִיד אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּרָקִים וּרְעָמִים, רְעָמִים וּבְרָקִים לִפְעָמִים קְרוֹבִים וְלִפְעָמִים רְחוֹקִים. רְעָמִים וּבְרָקִים בַּלֵּילוֹת הַגְּשׁוּמִים אֶת הַבָּרָק רוֹאִים אֲבָל אֶת הָרַעַם שׁוֹמְעִים יֵשׁ רְעָמִים שֶׁמְּאוֹד מַפְחִידִים וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁרַק קְצָת יֵשׁ רַעַם חַלָּשׁ וְרַעַם בֵּינוֹנִי וְרַעַם חָזָק חָזָק שֶׁלֹּא נָעִים לִשְׁמֹעַ בְּעִקָּר אִם אַתָּה לְבַד (לְעִתִּים רְחוֹקוֹת אַתָּה פּוֹגֵשׁ רַעַם נֶחְמָד) רְעָמִים וּבְרָקִים... הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן יֵשׁ לָהּ עֵינַיִם הֲכִי יָפוֹת בַּגַּן וְצַמָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן וּפֶּה הֲכִי יָפֶה בַּגַּן וְכַמָּה שֶׁמַּבִּיטִים בָּהּ יוֹתֵר רוֹאִים שֶׁאֵין מָה לְדַבֵּר וְהִיא הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה, יָפָה בַּגַּן כְּשֶׁהִיא מְחַיֶּכֶת גַּם אֲנִי מְחַיֶּכֶת וּכְשֶׁהִיא עֲצוּבָה אֲנִי לֹא מְבִינָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת עֲצוּבָה כְּשֶׁאַתְּ הַיַּלְדָּה הֲכִי יָפָה בַּגַּן.