שברים כבדים

אני אוסף את השברים. אחד אחד. מנסה להרכיב תמונה. הִבְטַחְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהַפַּעַם זֶה אַחֶרֶת אֲבָל שׁוּב מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּאוֹתָהּ הַסֶּרֶט הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת הָאֵלֶּה, הֵן כְּבֵדוֹת עַל הַצַּוָּאר וְהָרָצוֹן לָרוּץ נִתְקַע בְּאֵיזֶה מַעֲצָר אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גִּבּוֹר, אֲבָל מַרְגִּישׁ קָטָן נִלְחָם בְּטַחֲנוֹת רוּחַ, נִלְחָם בַּזְּמַן הַנְּפִילוֹת הֵן חֵלֶק מֵהַנּוֹף, אֲנִי יוֹדֵעַ אֲבָל לָמָּה כָּל מַכָּה כָּזֹאת, הַלֵּב דּוֹמֵעַ? אֲנִי לֹא מְוַתֵּר, גַּם אִם הַבִּרְכַּיִם רוֹעֲדוֹת אֲנִי אֵלֵךְ בָּאֵשׁ, אֲנִי אֶחְצֶה אֶת הַשָּׂדוֹת כִּי גַּם אִם אֶפֹּל עוֹד אֶלֶף פְּעָמִים אֲנִי אָקוּם מֵחָדָשׁ, אֶל מוּל הָרְעָמִים זֶה הַנִּצָּחוֹן שֶׁלִּי, לֹא גָּבִיעַ מִזָּהָב אֶלָּא לִהְיוֹת שָׁלֵם, גַּם כְּשֶׁכּוֹאֵב עַכְשָׁו פָּשׁוּט לִהְיוֹת אֲנִי. הַצַּלָּקוֹת שֶׁלִּי הֵן מַפָּה שֶׁל הַדְּרָכִים מָקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי, מָקוֹם שֶׁבּוֹ צוֹמְחִים הָיִיתִי כְּבָר לְמַטָּה, רָאִיתִי אֶת הַבּוֹר וְדַוְקָא מִשָּׁם, הִצְלַחְתִּי לַחְזֹר אֲנָשִִׁים רוֹאִים רַק אֶת הַחִיּוּךְ בַּתְּמוּנָה לֹא יוֹדְעִים כַּמָּה כֹּחַ צָרִיךְ בִּשְׁבִיל הֲבָנָה שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר לִפְחֹד, וְזֶה בְּסֵדֶר לִטְעוֹת הָעִקָּר לֹא לְהַפְסִיק לְקַוּוֹת. אז שיגידו מה שיגידו. אני לא מושלם. אני בן אדם. וזה הכוח שלי. זה הכוח! אֲנִי לֹא מְוַתֵּר, גַּם אִם הַבִּרְכַּיִם רוֹעֲדוֹת אֲנִי אֵלֵךְ בָּאֵשׁ, אֲנִי אֶחְצֶה אֶת הַשָּׂדוֹת כִּי גַּם אִם אֶפֹּל עוֹד אֶלֶף פְּעָמִים אֲנִי אָקוּם מֵחָדָשׁ, אֶל מוּל הָרְעָמִים זֶה הַנִּצָּחוֹן שֶׁלִּי, לֹא גָּבִיעַ מִזָּהָב אֶלָּא לִהְיוֹת שָׁלֵם, גַּם כְּשֶׁכּוֹאֵב עַכְשָׁו פָּשׁוּט לִהְיוֹת אֲנִי. להיות אני. עם כל השריטות. עם כל האהבה. פשוט אני.