הַזְּמַן... הַזְּמַן הַזֶּה לֹא מְרַחֵם, אַף פַּעַם לֹא מַבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה קַל. הוּא מְסוֹבֵב אוֹתִי, מְתַעְתֵּעַ בִּי, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ חוֹזֵר מֵעֵבֶר לַגָּל. הַזְּמַן מִשְׁתַּנֶּה, הַזְּמַן נִשְׁפָּךְ, עוֹלֶה לִי שׁוּב יָשָׁר אֶל הַפָּנִים. הוּא מְשַׂחֵק אִתִּי, רוֹדֵף אַחֲרַי, וְאֵין לִי שֶׁקֶט בֵּין הַלֵּילוֹת לַיָּמִים. הַקִּירוֹת נִסְגָּרִים, הַשָּׁעוֹן לֹא עוֹצֵר, כֹּל שְׁנִיָּה נוֹפֶלֶת כְּמוֹ בַּרְזֶל עַל הֶחָזֶה. הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי אֶסָּדֵק בַּסּוֹף, אֲבָל הֵם לֹא יוֹדְעִים מָה בּוֹעֵר בַּזֶּה. כְּמוֹ הַפֵנִיקְס מִתּוֹךְ הָאֵפֶר, מִתּוֹךְ הַשֶּׁבֶר, מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר. אֲנִי קָם חָזָק מִכֹּל מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, אֲנִי עוֹד עוֹמֵד, אֲנִי עוֹד נִשְׁאָר. זוֹכֵר אֶת הַכֹּחַ, זוֹכֵר אֶת הַדָּם, כְּמוֹ לוֹחֵם שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר לְעוֹלָם. זוֹכֵר אֶת הָרַעַם, זוֹכֵר אֶת הַכְּאֵב, זוֹכֵר אֶת הַכַּעַס שֶׁבּוֹעֵר בַּלֵּב. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. אֲנִי עוֹד כָּאן. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. לֹא נִשְׁבַּר מוּל הַזְּמַן. הַלַּיְלָה מִתְקָרֵב עִם עֵינַיִם שֶׁל קוֹר, מַנִּיחַ עַל גּוּפִי עוֹד מַשָּׂא שָׁחוֹר. אֲבָל בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁך', בְּתוֹךְ הֶעָנָן, אֲנִי לוֹמֵד לָלֶכֶת גַּם כְּשֶׁאֵין סִימָן. הַקִּירוֹת נִסְגָּרִים, אֲבָל אֲנִי לֹא נוֹפֵל, הַשָּׁעוֹן מִתְקָרֵב, אֲבָל אֲנִי לֹא מִתְפַּלֵּל. רַק נוֹשֵׁם עוֹד פַּעַם, מַחֲזִיק עוֹד רֶגַע קָטָן, וּמַרְגִּישׁ בַּדָּם שֶׁאֲנִי עוֹד כָּאן. כְּמוֹ הַפֵנִיקְס מִתּוֹךְ הָאֵפֶר, מִתּוֹךְ הַשֶּׁבֶר, מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר. אֲנִי קָם חָזָק מִכֹּל מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, אֲנִי עוֹד עוֹמֵד, אֲנִי עוֹד נִשְׁאָר. זוֹכֵר אֶת הַכֹּחַ, זוֹכֵר אֶת הַדָּם, כְּמוֹ לוֹחֵם שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר לְעוֹלָם. זוֹכֵר אֶת הָרַעַם, זוֹכֵר אֶת הַכְּאֵב, זוֹכֵר אֶת הַכַּעַס שֶׁבּוֹעֵר בַּלֵּב. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. אֲנִי עוֹד כָּאן. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. לֹא נִשְׁבַּר מוּל הַזְּמַן. בֵּין הַפַּחַד לַזַּעַם, בֵּין הַקּוֹל לַדְּמָמָה, אֲנִי מוֹצֵא בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שְׁאֵרִית שֶׁל נְשָׁמָה. לֹא מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, לֹא מְחַפֵּשׂ מָנוֹס, רַק עוֹמֵד מוּל הַזְּמַן וְנוֹשֵׁם עָמֹק עוֹד פַּעַם. הוּא דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת... הוּא חוֹזֵר בַּלֵּילוֹת... אֲבָל אֲנִי לֹא נוֹפֵל, אֲנִי לוֹמֵד לִחְיוֹת. הוּא לוֹחֵשׁ מֵאָחוֹר... הוּא מוֹשֵׁךְ אֶת הַזְּמַן... אֲבָל אֲנִי עוֹד נוֹשֵׁם, אֲבָל אֲנִי עוֹד כָּאן. כְּמוֹ הַפֵנִיקְס מִתּוֹךְ הָאֵפֶר, מִתּוֹך הַשֶּׁבֶר, מִתּוֹךְ הַמִּדְבָּר. אֲנִי קָם חָזָק מִכֹּל מָה שֶׁנִּשְׁבַּר, אֲנִי עוֹד עוֹמֵד, אֲנִי עוֹד נִשְׁאָר. זוֹכֵר אֶת הַכֹּחַ, זוֹכֵר אֶת הַדָּם, כְּמוֹ לוֹחֵם שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר לְעוֹלָם. זוֹכֵר אֶת הָרַעַם, זוֹכֵר אֶת הַכְּאֵב, זוֹכֵר אֶת הַכַּעַס שֶׁבּוֹעֵר בַּלֵּב. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. אֲנִי עוֹד כָּאן. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. לֹא נִשְׁבַּר מוּל הַזְּמַן. אֲנִי עוֹד עוֹמֵד. אֲנִי עוֹד כָּאן. כְּמוֹ אֵשׁ מִתּוֹךְ אֵפֶר, אֲנִי חוֹזֵר לָעוֹלָם. הַזְּמַן מִתְבַּזְבֵּז... הַזְּמַן עוֹלֶה לִי בַּפָּנִים... אֲבָל אֲנִי עוֹד עוֹמֵד... אֲנִי עוֹד כָּאן... כְּמוֹ אֵשׁ מִתּוֹךְ אֵפֶר... אֲנִי חוֹזֵר לָעוֹלָם.
