מֵעֵבֶר לַכֹּל

הַּלַּיְלָה הַשָּׁקֵט, אוֹר כּוֹכָב נוֹפֵל, לִבִּי לוֹחֵשׁ בַּחֹשֶׁךְ, סוֹד שֶׁלֹּא נִגְלֶה. רוּחַ קַלָּה נוֹגַעַת, בִּי כְּמוֹ זיכרון, וּבֵין הַצְּלָלִים אֲנִי מוֹצֵאת כִּוּוּן. הַיּוֹם עוֹלֶה בְּשֶׁקֶט, צֶבַע שֶׁל תִּקְוָה, קוֹל פְּנִימִי קוֹרֵא לִי לִמְצֹא תְּשׁוּבָה. כְּכֹל שֶׁאֲנִי פּוֹסַעַת לְאָן שֶׁאֵלֵךְ, יֵשׁ אוֹר קָטָן שֶׁמַּדְרִיךְ אוֹתִי אֵלָיו . אוֹר בַּלֵּב, לֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם, גַּם אִם יָבוֹא, וְיַסְתִּיר אֶת הָאוֹר. אֲנִי אָקוּם, אֶמְצָא אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי, וְאֶשָּׂא אוֹתוֹ הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַכֹּל. כְּשֶׁהָרְחוֹבוֹת רֵיקִים וְהַזְּמַן עוֹצֵר, אֲנִי שׁוֹמַעַת בִּי שִׁיר שֶׁלֹּא נִשְׁבָּר. מִבֵּין הַפְּחָדִים צוֹמֵחַ חֲלוֹם חָדָשׁ, וּבְתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי הוּא נִהְיֶה מֻמָּשׁ. אוֹר בַּלֵּב, לֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם, גַּם אִם יָבוֹא, וְיַסְתִּיר אֶת הָאוֹר. אֲנִי אָקוּם, אֶמְצָא אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי, וְאֶשָּׂא אוֹתוֹ הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַכֹּל. אוֹר בַּלֵּב, לֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם, גַּם אִם יָבוֹא, וְיַסְתִּיר אֶת הָאוֹר. אֲנִי אָקוּם, אֶמְצָא אֶת הַקּוֹל שֶׁלִּי, וְאֶשָּׂא אוֹתוֹ הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַכֹּל.