רוֹאֶה אֶת פָּנַיִיךְ אֲהוּבָה, אַתְּ מְלֵאָה בֶּשֶׁקֶט וֶשַׁלְוָוה. אֲנִי סוֹעֵר כְּמוֹ רוּחַ סֶעָרָה, אֲנִי כְּמוֹ הוֹלֶךְ בְּאֶרֶץ זָרָה. חִיּוּךְ שֶׁלָּךְ מֵמִיס אֶת הָעוֹלָם, וְאַתְּ כֹּל כָּךְ יָפָה יוֹתֵר מִקֻוּלָּם. אֲנִי לֶבַד בֶּאֶרֶץ חָרֶבָה, קַר לִי וְעָצוּב וְאֵין לִי אַהֲבָה. אוֹהֵב אוֹתָךְ וְאֵין לִי כּוֹחַ, רוֹצֶה לִחְיוֹת אִיתָּךְ לִשְׂמוֹחַ. נִחְיֶה חַיִּים מְשֻׁוגָּעִים לָעַד, יוֹתֵר טוֹב יַחַד – לֹא לְבַד! חוֹלֵם לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ לְבַקֵּשׁ יָדֵךְ, רוֹצֶה כָּל כָּךְ לִכְבּוֹשׁ לִבֵּךְ. נִחְיֶה לָעַד אֲנִי וְאַתְּ לְעוֹלָמִים, נִהְיֶה קְרוֹבִים לֵילוֹת וְגגם יָמִים. אוֹהֵב אוֹתָךְ וְאֵין לִי כּוֹחַ, רוֹצֶה לִחְיוֹת אִיתָּךְ לִשְׂמוֹחַ. נִחְיֶה חַיִּים מְשֻׁוגָּעִים לָעַד, יוֹתֵר טוֹב יַחַד – לֹא לְבַד! אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּכָל הַכּוֹחַ, רַק אִיתָּךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ. נִחְיֶה לָעַד אֲנִי וְאַתְּ, יוֹתֵר טוֹב יַחַד, כְּבָר לֹא לְבַד.
