יֵשׁ אֲהָבוֹת שֶׁחוֹלְפוֹת עִם הָרוּחַ, וְיֵשׁ הַנֶּעֱלָמוֹת עִם שְׁקִיעַת הַיּוֹם. אַךְ יֵשׁ אַחַת שֶׁנִּשְׁאֶרֶת חֲרוּטָה בַּלֵּב, כְּמוֹ הֵד שֶׁחוֹזֵר מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם. כִּי יֵשׁ מַבָּט אֶחָד שֶׁמַּחְלִיף עוֹנָה, מַגָּע אֶחָד שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הַזְּמַן. וְאָז יוֹדְעִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִסְפֹּר — כִּי הַנְּשָׁמָה כְּבָר יוֹדַעַת אֶת הַמִּנְיָן. לֹא בַּשָּׁנִים הִיא נִמְדֶּדֶת, וְלֹא בַּלֵּילוֹת אוֹ בַּלְּבָבוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ, אֶלָּא בָּרֶגַע הַהוּא שֶׁנֶּעֶתְקָה הַנְּשִׁימָה, וְּבָעוֹלָם נוֹצַר אָז סִפּוּר אַהֲבָה. כִּי יֵשׁ מַבָּט אֶחָד שֶׁמַּחְלִיף עוֹנָה, וּמַגָּע אֶחָד שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הַזְּמַן. וְאָז יוֹדְעִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִסְפֹּר כִּי הַנְּשָׁמָה כְּבָר יוֹדַעַת אֶת הַמִּנְיָן. וְאַף אִם תַּחֲלֹף כְּהֶרֶף עַיִן, הִיא תָּשׁוּב בְּכָל נְשִׁימָה. אַהֲבָה אֲמִתִּית אֵינָהּ נֶעֱלֶמֶת, הִיא פָּשׁוּט מְשַׁנָּה בַּלֵּב אֶת מְקוֹמָהּ. כִּי יֵשׁ מַבָּט אֶחָד שֶׁמַּחְלִיף עוֹנָה, מַגָּע אֶחָד שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הַזְּמַן. וְלֹא נִדְרָשׁוֹת מִלִּים לְהוֹכִיחַ כִּי אֶת האַהֲבָה הזוֹ הלֵב מַנְצִיחַ
