שׁוֹמֵעַ? מָה שֶׁאֶצְלִי שָׁחֹר, בַּסּוֹף יִגָּמֵר בְּאוֹר, מִתּוֹךְ כָּל הַתֹּהוּ וָבֹהוּ יֵשׁ מִי שֶׁיַּעֲזֹר. Μες απ’ τα συντρίμμια, μες απ’ τη σιωπή, Βγαίνει απ’ την ψυχή μου μια κραυγή: Ψυχή! Κάποιος από πάνω βλέπει τα πάντα, Και με κρατάει σφιχτά να μη πέσω ξανά. Ακούς; Εγώ θα νικήσω! Γιατί ο Πατέρας μας με προστατεύει. אֶצְלִי הִשְׁאַרְתָּ רַק הֶרֶס, נִשְׁאֲרָה שְׁמָמָה, חָרַטְתָּ עָמֹק וּבָרַחְתָּ בְּלִי מִלָּה. כָּכָה לֹא מִתְנַהֲגִים לְבַת שֶׁל מֶלֶךְ בַּמְּרוֹמִים! פּוֹסַעַת לְבַד בַּשֵּׁקֶט שֶׁהִשְׁאַרְתָּ, מְבַקֶּשֶׁת רְסִיס מֵהָאוֹר שֶׁהִבְטַחְתָּ מְנַסָּה לְהָבִין אֵיךְ מִתּוֹךְ הַסְּעָרָה לֹא נִשְׁאַר כְּלוּם — רַק דְּמָמָה קָרָה. מִתּוֹךְ הַהֶרֶס, מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה, בּוֹקַעַת מִמֶּנִּי זְעָקָה: נְשָׁמָה! יֵשׁ מִי שֶׁמַּבִּיט מִלְמַעְלָה, רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, וּמַחֲזִיק אוֹתִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶפֹּל. שׁוֹמֵעַ? אֲנִי אֶתְגַּבֵּר! כִּי אָבִינוּ עָלַי שׁוֹמֵר. Μες απ’ τα συντρίμμια, μες απ’ τη σιωπή, Βγαίνει απ’ την ψυχή μου μια κραυγή: Ψυχή! Κάποιος από πάνω βλέπει τα πάντα, Και με κρατάει σφιχτά να μη πέσω ξανά. Ακούς; Εγώ θα νικήσω! Γιατί ο Πατέρας μας με προστατεύει. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ בָּעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ מֶלֶךְ אֶחָד שֶׁרוֹאֶה אֶת כֻּלָּם. אַתָּה נֶעֱלַמְתָּ בְּרֶגַע אֶחָד, הַלֵּב שֶׁלִּי חוֹלֶה — אֲבָל זֶה לֹא מְשַׁנֶּה, כִּי אוֹתוֹ אָבָא יְרַפֵּא. מִתּוֹךְ הַהֶרֶס, מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה, בּוֹקַעַת מִמֶּנִּי זְעָקָה…נְשָׁמָה! יֵשׁ מִי שֶׁמַּבִּיט מִלְמַעְלָה, רוֹאֶה אֶת הַכֹּל, וּמַחֲזִיק אוֹתִי חָזָק שֶׁלֹּא אֶפֹּל. שׁוֹמֵעַ? אֲנִי אֶתְגַּבֵּר! כִּי אָבִינוּ עָלַי שׁוֹמֵר. Μες απ’ τα συντρίμμια, μες απ’ τη σιωπή, Βγαίνει απ’ την ψυχή μου μια κραυγή: Ψυχή! Κάποιος από πάνω βλέπει τα πάντα, Και με κρατάει σφιχτά να μη πέσω ξανά. Ακούς; Εγώ θα νικήσω! Γιατί ο Πατέρας μας με προστατεύει. אֲנִי עוֹד אָקוּם וְאֶצְעַד — וְהַפַּעַם, גֵּאָה וּלְבַד. שׁוֹמֵעַ? אֲנִי אֶתְגַּבֵּר, כִּי אָבִינוּ עָלַי שׁוֹמֵר!
