[בית 1] בבוקר ליד השער, יעל חיכתה לדן, הוא הביא כדור כתום, היא הביאה ענן של רעיונות למשחק חדש בחצר, וכל מי שבא הצטרף, היה מקום לכולם. [בית 2] במחברת של נועם נשפך קצת צבע כחול, מיה הושיטה לו דף, ואמרה: נצייר הכול. כשמישהו טועה או נשאר קצת מאחור, עוצרים, מקשיבים, נותנים לו לחזור. [פזמון] חברים פותחים מעגל, לא סוגרים את הדלת, כל ילד וכל ילדה ראויים להיות ביחד. לא מחרימים אף אחד, לא בגלל מילה או מעשה, כי כאב של מישהו אחר הוא לא משחק ולא בדיחה. [בית 3] אם מישהו שונה מאיתנו, זה לא אומר שהוא פחות, יש לו סיפורים, חלומות, וגם לבבות רגישים מאוד. כשמוציאים ילד מהקבוצה, הוא מרגיש לבד, אז אומרים: בוא, שב איתנו, יש לך מקום ליד. [בית 4] אם כעסנו, אפשר לדבר ולתקן את מה שכואב, לבקש סליחה בכנות, ולשמוע גם את הלב. בכיתה, בגינה, בדרך חזרה הביתה, חברות גדלה כשנותנים כבוד ואור לכל אחת ואחד. [פזמון] חברים פותחים מעגל, לא סוגרים את הדלת, כל ילד וכל ילדה ראויים להיות ביחד. לא מחרימים אף אחד, לא בגלל מילה או מעשה, כי כאב של מישהו אחר הוא לא משחק ולא בדיחה. [פזמון – דואט, קצבי יותר] חברים פותחים מעגל, לא סוגרים את הדלת, כל ילד וכל ילדה ראויים להיות ביחד. לא מחרימים אף אחד, לא בגלל מילה או מעשה, כי בכיתה שלנו יש מקום לכולם, תמיד, בכל שעה!
