יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ כְּבֶגֶד עִדִּים כָּל־צִדְקֹתֵינוּ אַשְׁרֵי נְשׂוּי־פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה הוֹדֵיתִי — וְאַתָּה נָשָׂאתָ וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה לֹא עוֹלָה וְלֹא זֶבַח שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח דַּעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת פזמון כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד, שַׂר־שָׁלוֹם לֹא שׁוֹר וְלֹא אַיִל — בֵּן נִתַּן לֵב הָאֶבֶן אָסִיר וְנָתַתִּי לֵב בָּשָׂר הַחֵפֶץ לַיהוָה בְּעֹלוֹת כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוָה מִי יְקַדֵּם עוֹלוֹת שָׁנִים נַחֲלֵי שֶׁמֶן, רִבְבוֹת נְחָלִים הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב מִשְׁפָּט, חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי כִּי לֹא־תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה לֹא תִבְזֶה פזמון כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד, שַׂר־שָׁלוֹם לֹא שׁוֹר וְלֹא אַיִל — בֵּן נִתַּן לֵב הָאֶבֶן אָסִיר וְנָתַתִּי לֵב בָּשָׂר לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם חִדְלוּ הָרֵעַ, לִמְדוּ הֵיטֵב לֹא עַל־עוֹלָה וְזֶבַח דִּבַּרְתִּי כִּי אִם־שִׁמְעוּ בְקוֹלִי שָׂנֵאתִי חַגֵּיכֶם וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט זְבַח תּוֹדָה וְשַׁלֵּם שְׁמֹר רַגְלְךָ אֶל־בֵּית אֱלֹהִים גשר הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְכָרַתִּי בְּרִית חֲדָשָׁה תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, עַל־לִבָּם אֶכְתֹּב לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן אֶל־זֶה אַבִּיט: עָנִי וּנְכֵה־רוּחַ וְחָרֵד אֶל־דְּבָרִי וְהַיֶּלֶד — הַמַּתָּנָה לֹא קָנִינוּ אוֹתוֹ בְּדָם פָּרִים סיום הֶאֱמִן. הוֹדֵה. שְׁמַע. בֵּן נִתַּן־לָנוּ. הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ — לֹא עַל מִזְבְּחֵנוּ.
0/500