אֲרֻכִּים הַלֵּילוֹת מִיּוֹם שֶׁהָלַכְתָּ הָאָבִיב כְּמוֹ הַסְּתָו כָּל כָּךְ אָפֹר וּבַלֵּב זִכְרוֹנוֹת מִן הַסְּתָם כְּבָר שָׁכַחְתָּ וּתְפִלָּה, תְּפִלָּה כֵּנָה שֶׁתַּחְזֹר. יָם שֶׁל דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַי לִבִּי זוֹעֵק שׁוּבָהּ אֵלַי קוֹלִי שׁוֹבֵר אֶת הַדְּמָמָה הֲתִשְׁמַע הֲתִשְׁמַע. מָה שׁוֹמֵם הוּא חַדְרִי מִיּוֹם שֶׁעָזַבְתָּ הַשָּׁעוֹן שֶׁעַל הַקִּיר לִבּוֹ נָדַם וּבוֹדֵד בְּפִנָּה הַכִּסֵּא שֶׁאָהַבְתָּ בִּלְעָדֶיךָ הָעוֹלָם כֹּה מְיֻתָּם. יָם שֶׁל דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַי לִבִּי זוֹעֵק שׁוּבָהּ אֵלַי קוֹלִי שׁוֹבֵר אֶת הַדְּמָמָה הֲתִשְׁמַע הֲתִשְׁמַע. עוֹד אָשׁוּב יַלְדָּתִי אַתָּה כֹּה הִבְטַחְתָּ רַק חַכִּי וְשֶׁלִּי הִשָּׁאֲרִי עִם הַזְּמַן רַק מִכְתָּב יְחִידִי לִי שָׁלַחְתָּ הַדַּפִּים דָּהוּ מִזְּמַן גַּם שְׂעָרִי. יָם שֶׁל דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַי לִבִּי זוֹעֵק שׁוּבָהּ אֵלַי קוֹלִי שׁוֹבֵר אֶת הַדְּמָמָה הֲתִשְׁמַע הֲתִשְׁמַע.
