גמרתי תקופה, התחלתי תקופה אבל היא לא באמת התחילה טובה החברים בגדו, האנשים נעלמו נשארתי לבד, בלי אור, בלי תקווה ועכשיו אתה לבד, בבדידות ובשקט מתחבא מאחורי מסך – מנסה להירגע הייאוש והאופל כמעט משתלטים אבל בפנים עוד נשארה לי תקווה כי התקווה היא הדרך לתת לי את האור לנסות שוב, למצוא עוד כיוון עוד רגע אחד של הבנה מי אני מה אני שווה, איך אני משתנה מבפנים לפתח ביטחון, לגדול, להתחזק ללמוד מהעבר, לא לתת לו למחוק ואיך השתניתי – מילד לגבר הכל עוד כואב, אבל לא מוותר אז יצאתי לחוף, הקשבתי לגלים הם לוחשים לי בשקט, מספרים סיפורים הים לא שואל, הוא פשוט מקבל סוחף את הכאב, מנקה ומרפא וזה לא משנה את כל מה שעברנו האמונה נשארת, היא חזקה בשבילנו.
