כָּעוֹף בְּכַפּוֹ שֶׁל שׁוֹחֵט פִּרְפַּרְתְּ בְּיָדִי, גַּאֲוָה זְדוֹנָה. חָסַמְתִּי אֶת פִּיךְ, הִדַּקְתִּי הַדֵּק הֵיטֵב הַקְּמָטִים עַל גֵּוֵךְ – וָאֶצְחַק לְאֵידֵךְ: הִגַּעְתִּיךְ! נָקַמְתִּי מִמֵּךְ הַפְּרָחִים שֶׁעָקַרְתְּ בְּאִבָּם, הַסְּיָגִים שֶׁגָּדַרְתְּ נְתִיבִי, הָעוֹלָם שֶׁהִכְהֵית צִבְעוֹנֵי קַשְׁתּוֹ. רִבְצִי בְּחֶשְׁכַת זָוִיתֵךְ עַד שׁוּבִי, עַד שׁוּבִי מֵאִתּוֹ. כָּעוֹף בְּכַפּוֹ שֶׁל שׁוֹחֵט פִּרְפַּרְתְּ בְּיָדִי, גַּאֲוָה זְדוֹנָה. חָסַמְתִּי אֶת פִּיךְ, הִדַּקְתִּי הַדֵּק הֵיטֵב הַקְּמָטִים עַל גֵּוֵךְ – וָאֶצְחַק לְאֵידֵךְ: הִגַּעְתִּיךְ!