עַל פִּסְגַּת הַתִּקְוָה שָׁם הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת חָפְשִׁיָּה עוֹמֵד אֲנִי וּמְצַיֵּר אֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה בְּמִכְחוֹל שֶׁל אַהֲבָה עַל בַּד לָבָן וּמַבְרִיק. עַל פִּסְגַּת הַתִּקְוָה אֹפֶק חָדָשׁ נִגְלָה, מָלֵאְ קֶסֶם וְהַבְטָחָה וּמִמַּעַל הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מְפַזֶּרֶת קַרְנַיִם זְהֻבּוֹת אֶל תּוֹךְ הַנְּשָׁמָה. צִבְעֵי הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה עַזִּים וּמְרַגְּשִׁים, יָרֹק שֶׁל צְמִיחָה, כָּחֹל שֶׁל שָׁמַיִם פְּתוּחִים, אָדֹם שֶׁל אַהֲבָה, וְצָהֹב שֶׁל שִׂמְחָה. אֲנִי מְצַיֵּר חֲלוֹמוֹת, שֶׁמְּמַלְּאִים אֶת לִבִּי בַּתִּקְווֹת חֲדָשׁוֹת, כְּמוֹ הָיוּ פְּרָחִים פּוֹרְחִים, וּכְמוֹ כְּנָפַי פַּרְפָּרִים שֶׁאֶל שְׁמֵי הַתִּקְוָה אוֹתִי נּוֹשְׂאוֹת. הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, הִיא קַנְבָס רֵיק, הַמְּחַכֶּה לְמַגָּע הַמִּכְחוֹל שֶׁלִּי, וְאָז לְצַיֵּר עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר, מָלֵא יֹפִי וְאַהֲבָה. אֲצַיֵּר גְּשָׁרִים, שֶׁיְּגַשְּׁרוּ בֵּין לְבָבוֹת, אֲצַיֵּר חִיּוּכִים, שֶׁיָּפִיצוּ אוֹר וְחֹם, בְּלֵב הָאֲנָשִׁים אֲצַיֵּר אֶת רֶגַע הַשִּׂמְחָה בּוֹ נִרְאֶה אֶת הַחֲטוּפִים לְבֵיתָם חוֹזְרִים אֲצַיֵּר עָתִיד, שֶׁבּוֹ כָּל הַמְּפֻנִּים אֶת בֵּיתָם מֵחָדָשׁ בּוֹנִים וּבְצִיּוּר נַשְׁאִיר פִּנָּה גְּדוֹלָה לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים. עַל פִּסְגַּת הַתִּקְוָה, אֲנִי עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם וּבְמִכְחוֹל מִלּוֹתַי מְצַיֵּר אֲנָשִׁים מְחַיְּכִים, וְיָד בְּיָד אוֹחֲזִים כְּשֶׁהַחוֹמוֹת נוֹפְלוֹת וְהַלְּבָבוֹת נִפְתָּחִים וְקַרְנַיִם שֶׁל אַהֲבָה וְשֶׁל חֶמְלָה מְאִירוֹת אֶת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה שָׁנָה שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁל אַחְוָה וְשֶׁל סְלִיחָה. עַל פִּסְגַּת הַתִּקְוָה אֲנִי מַבִּיט אֶל הֶעָתִיד, מָלֵא הִתְרַגְּשׁוּת וְצִפִּיָּה, וּמְצַיֵּר צִיּוּר שֶׁל שָׁנָה חֲדָשָׁה, שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה יוֹתֵר מִקּוֹדַמְתָּהּ.
