עַכְשָׁיו תַּצִיל אֶת עַצְמְךָ - σώσε τον εαυτό σου!

גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי גַּם כִּי תַחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ Τώρα μένε με τη σιωπή σου, με τις δικαιολογίες και τους φοβίες σου. Ήθελες να με διορθώσεις σαν να 'μουν σπασμένη – σώσε τον εαυτό σου! כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי אִתְּךָ עַל מַשֶּׁהוּ אֲמִיתִי, נֶעֱלַמְתָּ, לֹא הָיִיתָ שָׁם בִּשְׁבִילִי. הָלַכְתָּ עִם אַחֵרוֹת, פָּחַדְתָּ לְהִתְחַיֵּב, הִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי לְבַד לְהִתְמוֹדֵד עִם הַכְּאֵב. עַכְשָׁיו תִּשָּׁאֵר עִם הַשֶּׁקֶט שֶׁלְּךָ, עִם כָּל הַתִּרוּצִים וְהַפְּחָדִים שֶׁבְּךָ. רָצִיתָ לְתַקֵּן אוֹתִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי שְׁבוּרָה – עַכְשָׁיו תַּצִיל אֶת עַצְמְךָ! גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי גַּם כִּי תַחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ Τώρα μένε με τη σιωπή σου, με τις δικαιολογίες και τους φοβίες σου. Ήθελες να με διορθώσεις σαν να 'μουν σπασμένη – σώσε τον εαυτό σου! וּכְשֶׁסִּפַּרְתִּי שֶׁמִּישְׁהוּ מַצִּיעַ לִי עָתִיד, בָּרַחְתָּ שׁוּב בַּחֹשֶׁךְ, בְּלִי שׁוּם מִלָּה לְהַגִּיד. אֶת הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי לֹא תָּשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת – פָּגַעְתָּ בִּי מַסְפִּיק, נִנְעֲלוּ כְּבָר הַדְּלָתוֹת. עַכְשָׁיו תִּשָּׁאֵר עִם הַשֶּׁקֶט שֶׁלְּךָ, עִם כָּל הַתִּרוּצִים וְהַפְּחָדִים שֶׁבְּךָ. רָצִיתָ לְתַקֵּן אוֹתִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי שְׁבוּרָה – עַכְשָׁיו תַּצִיל אֶת עַצְמְךָ! גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי גַּם כִּי תַחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ Τώρα μένε με τη σιωπή σου, με τις δικαιολογίες και τους φοβίες σου. Ήθελες να με διορθώσεις σαν να 'μουν σπασμένη – σώσε τον εαυτό לֹא תֵּדַע אִם מְאֻשֶּׁרֶת אֲנִי אוֹ אִם כּוֹאֵב, נִגְמְרוּ הַיָּמִים שֶׁחִכִּיתִי שֶׁתִּתְחַיֵּב. סִפַּרְתִּי לֵאלֹהִים אֵיךְ נִשְׁבַּר לִי הַלֵּב, וְלַמְרוֹת שֶׁנֶּעֱלַמְתָּ – יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה עָלַי חוֹשֵׁב. עַכְשָׁיו כְּדַאי שֶׁתֵּדַע בְּדִיּוּק אֵיפֹה אֲנִי נִמְצֵאת, לְצִדְּךָ לֹא רוֹצָה לִהְיוֹת, אִתְּךָ זֶה כְּבָר מֵת. אֶת עוֹלָמִי הַנִּסְתָּר לֹא אֶתֵּן לְךָ לִרְאוֹת – מָה גּוֹרֵם לִי לְחַיֵּךְ, מָה מַכְאִיב... וּמִי עַכְשָׁיו לְצִדִּי, נוֹגֵעַ אֵיפֹה שֶׁנָּגַעְתָּ בִּי. גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי גַּם כִּי תַחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ Τώρα μένε με τη σιωπή σου, με τις δικαιολογίες και τους φοβίες σου. Ήθελες να με διορθώσεις σαν να 'μουν σπασμένη – σώσε τον εαυτό