בַּיִת 1 כָּתֵף אֶל כָּתֵף — וְכָל אֶחָד לְבַד, בֵּינֵינוּ שֶׁקֶט שֶׁלֹּא נִפְרַד. פַּעַם הָיִיתְ לִי אוֹר וּמִקְלָט, הַיּוֹם אַתְּ כְּמוֹ צֵל שֶׁעוֹבֵר לְאַט. פִּזְמוֹן רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — תַּחְזִירִי לִי אוֹתָנוּ, רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ אָז. זִכְרִי אֶת הָאָבִיב, אֶת הָאוֹר בַּחַלּוֹנוֹת, רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — אַל תִּהְיִי לִי רְחוֹקָה. בַּיִת 2 בְּחַלּוֹן הָאַהֲבָה שׁוֹקֵעַ הָאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר — עֲדַיִן בּוֹעֵר. אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים בְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר, אַךְ כָּל אֶחָד כְּבָר בְּעוֹלָם אַחֵר. בַּיִת 3 פַּעַם גַּם הַלַּיְלָה הָיָה מָלֵא אוֹר, הַיּוֹם בֵּינֵינוּ רַק קֹר. אַתְּ כָּאן לְיָדִי, אֲבָל כְּבָר לֹא אִתִּי, רַק צַעַד אֶחָד — וְאוּלַי תַּחְזְרִי. פִּזְמוֹן רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — תַּחְזִירִי לִי אוֹתָנוּ, רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — כְּמוֹ שֶׁהָיִינוּ אָז. זִכְרִי אֶת הָאָבִיב, אֶת הָאוֹר בַּחַלּוֹנוֹת, רַק לְכַמָּה דַּקּוֹת — אַל תִּהְיִי לִי רְחוֹקָה.
0/500