בלילות אני עוד מחפשת את הקול שלך, בין כל ההודעות נשאר רק השם שלך. הבטחת לי עולם, אמרת שלא תלך, אבל השארת אותי לבד עם הלב שנשבר. היית לי השמש, היית לי האור, היית הסיבה שלי לחייך כל בוקר. איך בשנייה הפכת להיות זר? איך אהבה כזאת נגמרת בלי מחר? [פזמון] עידו, עידו, למה עזבת אותי? השארת געגוע עמוק בתוך ליבי. אמרת שתישאר, נשבעת לי באהבה, והיום אני לבד, מחפשת תשובה. עידו, עידו, אתה עוד במחשבות, גם כשאני מחייכת, יש לי דמעות. אולי יום אחד תבין מה איבדת, ילדה שאהבה אותך ולא ויתרה עליך. [בית 2] אני זוכרת את הרגעים הקטנים, את הצחוקים שלנו, את כל הסודות בפנים. הייתי מספרת לך על כל החלומות, והיום אני מספרת לכרית על הדמעות. אומרים שהזמן מרפא את הכול, אבל איך שוכחים מישהו שהיה הכול? אולי אצלך זה עבר מזמן, אבל אצלי הלב עוד קורא לך מכאן. [פזמון] עידו, עידו, למה עזבת אותי? השארת געגוע עמוק בתוך ליבי. אמרת שתישאר, נשבעת לי באהבה, והיום אני לבד, מחפשת תשובה. עידו, עידו, אתה עוד במחשבות, גם כשאני מחייכת, יש לי דמעות. אולי יום אחד תבין מה איבדת, ילדה שאהבה אותך ולא ויתרה עליך. [גשר] ואם תשמע את השיר הזה בלילה, תדע שהיית לי אהבה גדולה. אני לא כועסת, רק קצת מתגעגעת, לילדה שהייתי כשהיית לצידי באמת. [פזמון אחרון] עידו, עידו, עכשיו אני משחררת, את כל הזיכרונות שבלב אני שומרת. אולי אהבתי אותך יותר מדי, אבל הגיע הזמן לבחור גם בי. עידו, עידו, תישאר לי מנגינה, סיפור של אהבה שנגמר בדממה. ואם יום אחד תשאל מה היה בינינו, אני אגיד: היית האהבה הראשונה שלי
