הִיא כָּל כָּךְ יָפָה

הִיא כָּל כָּךְ יָפָה זֶה צוֹבֵט בַּלֵּב שֶׁלְּךָ, אַךְ בִּכְאֵב עָצוּם. הִיא לֹא מְבִינָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה אוֹתָהּ, לֹא אוֹמֶרֶת לִי כְּלוּם. בַּגִּנָּה תֵּשֵׁב עִם הַטֶּבַע לְהִתְעַרְבֵּב, הִיא וְהַשּׁוֹשַׁנִּים. שְׁתֵּי מִלִּים אוּלַי הַגָּדֵר מֵאֲחוֹרַי, אֵין לִי אֹמֶץ מַתְאִים. כָּל הַשָּׁבוּעַ חַלּוֹן פָּתוּחַ כּוֹכָבִים מֵעַל וְלֵב מִתְמוֹטֵט. הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ שַׂק שֶׁל סֶנְטִימֶנְטִים אַךְ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לָתֵת. זֶה קוֹרֶה רַבּוֹת גַּם בְּמִשְׁפָּחוֹת טוֹבוֹת, יֶלֶד אוֹהֵב אִשָּׁה. הִיא בַּסּוֹף תַּרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בַּכְּבִישׁ, וּתְפַנֶּה אֶת רֹאשָׁהּ. כָּל הַשָּׁבוּעַ חַלּוֹן פָּתוּחַ כּוֹכָבִים מֵעַל וְלֵב מִתְמוֹטֵט. הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ שַׂק שֶׁל סֶנְטִימֶנְטִים אַךְ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לָתֵת. כְּבָר שָׁנָה חָלְפָה אֶת הַבַּיִת הִיא עָזְבָה, לְאָן - זֹאת לֹא אֵדַע. וְקָשֶׁה יוֹתֵר לְמַלֵּא אֶת הַחֶסֶר, רַק נוֹתְרָה שׁוֹשַׁנָּה. כָּל הַשָּׁבוּעַ חַלּוֹן פָּתוּחַ כּוֹכָבִים מֵעַל אוֹמְרִים לֹא כְּדַאי. הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ שַׂק שֶׁל סֶנְטִימֶנְטִים אַךְ חִכִּיתִי יוֹתֵר מִדַּי.