מֵרֹב שֶׁהוּא עוֹבֵר מוּל הַסּוֹרָגִים, הַמַּבָּט שֶׁלּוֹ כְּבָר לֹא מְזַהֶה פָּנִים. אֶלֶף פַּסֵּי בַּרְזֶל חוֹתְכִים אֶת הַיּוֹם, וּמָה שֶׁמֵּעֵבֶר - נֶעֱלָם כְּמוֹ חֲלוֹם. הָעוֹלָם בַּחוּץ נִשְׁבָּר לוֹ לִרְסִיסִים, צְלָלִים קְטַנִּים בִּמְקוֹם מֶרְחָבִים. הוּא לֹא שׁוֹאֵל מָתַי יַגִּיעַ הָאוֹר, רַק מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת - קָדִימָה, אָחוֹר. הַצַּעַד רַךְ, אֲבָל מָלֵא בְּכֹחַ, גּוּף שֶׁמִּסְתּוֹבֵב וְלֹא יוֹדֵעַ מָנוֹחַ. עוֹד מַעְגָּל, עוֹד סִבּוּב, עוֹד קִיר, עוֹד לֵב שֶׁל חַיָּה שֶׁשָּׁכַח אֶת כֹּל שֶׁהִכִּיר. כְּמוֹ רִקּוּד עַתִּיק סָבִיב הַמֶּרְכָּז, רָצוֹן שֶׁהָיָה פַּעַם חַד וְעַז. בְּתוֹךְ הַדָּם עוֹד נִשְׁאָר סִימָן, מַשֶּׁהוּ פִּרְאִי שֶׁלֹּא מֵת, עוֹד כָּאן. רַק לִפְעָמִים מַשֶּׁהוּ זָז בָּעֵינַיִם, כְּמוֹ בָּרָק שֶׁנּוֹפֵל מִשָּׁמַיִם. רַק לִפְעָמִים זֶה עוֹבֵר בַּגּוּף, זִכָּרוֹן שֶׁל חֹופֶשׁ… כִּמְעַט חָשׂוּף. אֲנִי כְּבָר לֹא סוֹפֵר סוֹרָגִים! לֹא מְחַכֶּה שֶׁיִּפְתְּחוּ שְׁעָרִים! אִם כָּל הָעוֹלָם בָּנוּי מִקִּירוֹת - אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָם לִחְיוֹת! אֲנִי כְּבָר לֹא סוֹפֵר סוֹרָגִים! לֹא חַי בְּתוֹךְ מַבָּטִים קָרִים! הַכְּלוּב נִשְׁאַר מֵאָחוֹר בִּפְנִים, וְהַפֶּרֶא… חוֹזֵר לַחַיִּים! אֲנִי הַחַיָּה שֶׁלֹּא בִּקְּשָׁה רְשׁוּת, שָׁבְרָה אֶת הַשֶּׁקֶט, טָרְפָה אֶת הַבְּדִידוּת. אַתֶּם רְאִיתֶם רַק עוֹר וְשִׁינַּיִם, אֲבָל לֹא רְאִיתֶם אֶת הָאֵשׁ בָּעֵינַיִם. הֵם רָאוּ רַק כְּלוּב… הֵם רָאוּ רַק חַיָּה… אֲבָל לֹא רָאוּ… אֶת הַסֶּדֶק בַּנְּשָׁמָה. אֲנִי כְּבָר לֹא סוֹפֵר סוֹרָגִים! אֲנִי כְּבָר לֹא מְחַכֶּה לְשַׁעַר! אִם כָּל הָעוֹלָם בָּנוּי מִקִּירוֹת - אֲנִי אֲלַמֵּד אוֹתָם… לִחְיוֹת! הַפֶּרֶא… חוֹזֵר… הַפֶּרֶא… חוֹזֵר…
