בַּלַּיְלָה שָׁקֵט, הַנְּשָׁמָה מִתְנַגֶּנֶת, בְּקוֹל סַקְסוֹפוֹן רַךְ, הַלֵּב שׁוּב מִתְעוֹרֵר, כָּל צְלִיל נוֹשֵׂא חֲלוֹם, בַּדֶּרֶךְ המתגלגלת, וְהַג'ֶז בִּי זוֹרֵם, כְּמוֹ אוֹר שֶׁלֹּא נִגְמָר. פְּסַנְתֵּר לוֹחֵשׁ בְּחֵן, בְּאֶצְבָּעוֹת שֶׁל רוּחַ, תֻּפִּים פוֹעֲמִים קַלּוֹת, כְּמוֹ לֵב בְּאַהֲבָה, כָּל צֶבַע בַּגִּנָּה, פוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם לַשָּׁמַיִם, וּמוּסִיקָה הִיא בַּיִת, לְנֶפֶשׁ הַשְּׁבוּיָה. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַקּוֹל, שֶׁשּׁוֹבֵר אֶת הַשֶּׁקֶט, אֶת החופשׁ בַּצְּלִילִים, אֶת הָרוּחַ הַפְּתוּחָה, בֵּין בְּלוּז לְרֶגַע שָׂמֵחַ, הַלֵּב שֶׁלִּי רוֹקֵד בְּקֶצֶב, כִּי הַמּוּסִיקָה הִיא דֶּרֶךְ, לְאַהֲבָה בְּטוּחָה. פִּזְמוֹן: ג'ֶז בְּדָמִי זוֹרֵם, כְּמוֹ נָהָר שֶׁל אוֹר, כָּל צְלִיל מְסַפֵּר לִי, סִפּוּר שֶׁל לֵב טָהוֹר, בְּכָל צֶבַע וְגוֹן, אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי, כִּי הַמּוּסִיקָה הִיא אַהֲבָה — וְהִיא תָּמִיד אִתִּי. פִּזְמוֹן חוזר: ג'ֶז בְּדָמִי זוֹרֵם, כְּמוֹ נָהָר שֶׁל אוֹר, כָּל צְלִיל מְסַפֵּר לִי, סִפּוּר שֶׁל לֵב טָהוֹר, בְּכָל צֶבַע וְגוֹן, אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי, כִּי הַמּוּסִיקָה הִיא אַהֲבָה — וְהִיא תָּמִיד אִתִּי.
