אוּלַי מַחְשְׁבוֹתַי אֵינָן שֶׁלִּי, הֵן רַק בִּקְּרוּ אֶצְלִי לְרֶגַע. אֲנִי הַתַּחֲנָה בֵּין רְגָשׁוֹת וְכוֹכָבִים, וְהֵן עוֹבְרוֹת בְּנִשְׁמָתִי בְּלִי פֶּגַע... מָה אִם שׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁלָּנוּ, גַּם הַחֲלוֹמוֹת שֶׁבָּנוּ, אֲנַחְנוּ רַק חַלּוֹן קָטָן לְרוּחַ שֶׁחוֹלֶפֶת בַּזְּמַן. יֵשׁ מַחֲשָׁבָה כְּמוֹ גֶּשֶׁם, אַחֶרֶת — אֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ, כּוּלָּן בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת, כְּמוֹ רַכָּבוֹת בַּתַּחֲנוֹת. מַחְשָׁבוֹת - פַּרְפָּרִים, עָפוֹת בֵּין פְּרָחִים וַאֲנָשִׁים, מִלֵּב אֶל לֵב הֵן נוֹדְדוֹת, נוֹגְעוֹת לְרֶגַע — וְעָפוֹת... מָה אִם שׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁלָּנוּ, גַּם הַחֲלוֹמוֹת שֶׁבָּנוּ, אֲנַחְנוּ רַק חַלּוֹן קָטָן לְרוּחַ שֶׁחוֹלֶפֶת בַּזְּמַן.
0/500