רכבת הדמים- אברהם אוחנה

אַל תְּחַכִּי לִי רוֹחָלֶ'ה, אַל תְּחַכִּי אַל תְּעַצְּבִי עָלַי וְאַל תִּבְכִּי הַבֹּקֶר שָׁמַעְתִּי אֵת הַשְּׁרִיקָה שֶׁל הָרַכֶּבֶת הַמַּגִּיעָה בִּשְׁקִיקָה וַעֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת שֶׁל גְּבָרִים דַּקִּים, גְּרוּמִים וּשְׁדוּפֵי קָדִים הוֹלְכִים לָהֶם זֶה אַחַר-זֶה שְׁפוּפֵי קוֹמָה וּקְפוּלֵי חָזֶה נִדְחָפִים וְנִבְהָלִים אֶל הָרַכֶּבֶת שֶתַּסִּיעם לְמָקוֹם לְלֹא תּוֹחֶלֶת גַּם מֵהַאֲגַף שלך - אֲגַף הַנָּשִׁים צָעֲדוּ אִמָּהוֹת כְּעֵדֶר כְּבָשִׂים לְאוֹתָהּ רַכֶּבֶת, זוּ שֶׁצּוֹפֶרֶת, וּפְנֵי קַטָּרָהּ כִּפְנֵי מִפְלֶצֶת הַאִם גַּם אַתְּ נוֹסַעַת לְשָׁם? אֶל תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן הָאֵפֶר וְהַדָּם? הוֹי, אִמָּא! מִנְעִי מִבֶּכִי אֶת קוֹלֵךְ. הֵן נֶחְתַּם גּוֹרָלִי כְּגוֹרָלֵךְ. אַל תְּחַכִּי לִי, רוֹחָלֶ'ה הַנָּאָה, אָבוֹא בָּרַכֶּבֶת הַבָּאָה