וַיְהִי בְּאֶרֶץ כּוּזַרְאֵל, בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים הָאַחֲרוֹנִים, וַתֵּלֶד אַ פֿרוי מִבֵּית יִשְׁמָעֵאל, לֵילָה בַּת־חֲסַן, אַ יִנגל. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוּחַמָּד, כִּי אָמְרָה: "מוּחַ מֵעִמָּדִי," וַתִּתְגַּל עַל כָּל כּוּזַרְאֵל כִּי נוֹלַד נָבִיא. און רועים מֵהָהָר זיי אַראָפּ, וַיַּבִּיטוּ לַמָּעוֹן הָרָם בְּשִׂמְחָה וּרְנָנִים, וַיָּשִׂימוּ אַ שטיקל בָּשָׂר וּדְבַשׁ, אַ מִנְחָה צְלוּלָה, לִפְנֵי הַיֶּלֶד-זָּהָב – אױ, אַ גְּדֻלָּה! וַיִּשְׁמַע דָּבָר מוּחַמָּד בְּקוֹל שׁוֹפָר, "אױ!" זאָגן הָעָם, "הַאוֹר נִגְלָה מִמָּרוֹם!" וַיִּתְפָּרְצוּ נֵרוֹת עַל כָּל הַבָּתִּים, "וּבִרְכּוֹת הַקֶּדֶשׁ נַשְׁמִיעַ לָאֲרוּבּוֹת!" וַיִּתְהַלְּכוּ בְּכָל כּוּזַרְאֵל מִזְּמִירוֹת וּמְחוֹלוֹת, "לַיְלָה זֶה קָדוֹשׁ! מוּחַמָּד הַקָּטָן – אוֹר גָּדוֹל!" אױ־אױ־אױ־אױ־אױ, אַ ניגון צוֹ מוּחַמָּד!