הָאַהֲבָה הִיא אוֹר שֶׁנִּתַּן לָנוּ מִלְּמַעְלָה. מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ נֶעֱלֶמֶת. גַּם כְּשֶׁכּוֹאֵב וְגַם כְּשֶׁקָּשֶׁה הִיא מַחְזִיקָה אוֹתָנוּ, וּבַלֵּב נִשְׁאֶרֶת. אַהֲבָה חַיָּה בַּנֶּפֶשׁ בְּשֶׁקֶט, לֹא בַּגּוּף וְלֹא בַּמַּרְאָה. רַק בַּלֵּב, בְּמָקוֹם שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה, שָׁם הִיא נוֹשֶׁמֶת וּמְאִירָה. וּכְמוֹ יַיִן שֶׁמִּתְבַּגֵּר לְאַט, הָאַהֲבָה מַעֲלָה אוֹתָנוּ מַעְלָה. הִיא מֵרַכֶּכֶת מִלִּים, מַרְגִּיעָה פְּחָדִים, וּמְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹבִים. אַהֲבָה חַיָּה בַּנֶּפֶשׁ בְּשֶׁקֶט, לֹא בַּגּוּף וְלֹא בַּמַּרְאָה. רַק בַּלֵּב, בְּמָקוֹם שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה, שָׁם הִיא נוֹשֶׁמֶת וּמְאִירָה. מַעֲבָר וּכְשֶׁאָנוּ לָהּ דֶּלֶת פּוֹתְחִים, נִכְנֶסֶת בְּרָכָה גְּדוֹלָה. הַלֵּב מִתְרַחֵב, הַנְּשָׁמָה נִרְגַּעַת, וְהָאָדָם מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ בָּאוֹר שֶׁל אֱלֹהִים. אַהֲבָה חַיָּה בַּנֶּפֶשׁ בְּשֶׁקֶט, לֹא בַּגּוּף וְלֹא בַּמַּרְאָה. רַק בַּלֵּב, בְּמָקוֹם שֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה, שָׁם הִיא נוֹשֶׁמֶת וּמְאִירָה
0/500