(אהבה אחרת) עַד שֶׁהֵגִיחַ לָעוֹלָם, הַנֶּכֶד הָרִאשׁוֹן, יָדַעְתִּי אַהֲבַת אֵם וְאָב, רַעְיָה וִילָדִים. כֻּלָּם אָמְרוּ, עִם בּוֹא הַנְּכָדִים אַתָּה תַּרְגִּישׁ אַהֲבָה שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ כְּמוֹתָהּ. (פזמון) זוֹהִי אַהֲבָה אַחֶרֶת, זָכָה תְּמִימָה וּמְלֵאַת תְּמוּרָה, נְכָדִים. בֵּינְתַיִם זָכִינוּ לִשְׁלוֹשָׁה וְעוֹד הַיָּד נְטוּיָה. הָאֶחָד כָּל כֻּלּוֹ כְּלֵי תַּחְבּוּרָה וּמַעֲרָכוֹת נָעוֹת וְאֵיךְ הֵם פּוֹעֲלִים. הַשְּׁנִיָּה כָּל כֻּלָּהּ בְּמוּסִיקָה וְשִׁירָה, וְגַם חוֹבֶבֶת עֲבוֹדוֹת יְצִירָה. הַשְּׁלִישִׁית מֶחָקָהּ בְּכָל אֶת אֲחוֹתָהּ, אַךְ רַק הִיא אוֹהֶבֶת חִבּוּק וּנְשִׁיקָה. (פזמון) זוֹהִי אַהֲבָה אַחֶרֶת, זָכָה תְּמִימָה וּמְלֵאַת תְּמוּרָה, נְכָדִים.
