(שִׁיר אַהֲבָה יָשָׁן) חָבֵר מִן הֶעָבָר שֶׁעָבַד עִם אָבִיהָ, מָסַר לִי אֶת מִסְפַּר הַטֵּלֵפוֹן הַבֵּיתִי שֶׁלָּהּ. קָבַעְנוּ מִפְגָּשׁ, רַבּוֹת הִתְכּוֹנַנְתִּי אֵלָיו כִּי אֲנִי בַּיְשָׁן. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַמִּפְגָּשׁ אַךְ מִבְּחִינָתָהּ הוּא לֹא צָלַח. (פִּזְמוֹן) אֶת אַהֲבַת חַיַּי שֶׁעוֹד לֹא פָּגַשְׁתִּי, מְחַכָּה לִי בַּדְּרָכִים. אֵיךְ אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמִּצְטַלֶּבֶת בְּדַרְכָּהּ בְּחִפּוּשׂ הָאַהֲבָה. הָיָה זֶה בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת בִּהְיוֹתִי חַיָּל לָבוּשׁ מַדִּים צְחֹרִים וְכוֹבַע מִצְחִיָּה. הֵנַפְתִּי אֶת יָדִי לִטְרֵמְפּ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת לַבָּסִיס. לְפֶתַע עָצְרָה לִי מְכוֹנִית נְהוּגָה בְּבַחוּרָה מֻכֶּרֶת, כֵּן זוֹ שֶׁהַמִּפְגָּשׁ אִתָּהּ לֹא צָלַח. (פִּזְמוֹן) אֶת אַהֲבַת חַיַּי שֶׁעוֹד לֹא פָּגַשְׁתִּי, מְחַכָּה לִי בַּדְּרָכִים. אֵיךְ אֶמְצָא אֶת הַדֶּרֶךְ הַמִּצְטַלֶּבֶת בְּדַרְכָּהּ בְּחִפּוּשׂ הָאַהֲבָה. עִם מַדִּים צְחורִים "אַתָּה נִרְאֶה מַמָּשׁ אַחֶרֶת" הִיא אָמְרָה. שׂוֹחַחְנוּ בְּחופְשִׁיּוּת וְעַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַתַּחֲנָה קָבַעְנוּ פְּגִישָׁה נוֹסֶפֶת. מִפְגָּשׁ מִקְרִי זֶה שִׁנָּה אֶת חַיֵּינוּ נִשֵּׂאנוּ וְאָנוּ אוֹהֲבִים בְּיַחַד עַד הַיּוֹם. (פִּזְמוֹן אַחֲרוֹן) אֶת אַהֲבַת חַיַּי מָצָאתִי וְאֵין בְּלִבִּי כָּל חֲרָטָה, כָּךְ גַּם רַעְיָתִי אֶת אַהֲבַת חַיֶּיהָ מָצְאָה. וְכָל זֹאת הִתְחִיל מִמִּפְגָּשׁ בִּטְרֵמְפּ מִקְרִי עִם מַדִּים צְחֹרִים וְכוֹבַע מִצְחִיָּה.
