Πώς; Πώς φεύγεις έτσι; Πώς αφήνεις κάποιον που αγαπάς; Γιατί; Από ψηλά μας έφεραν κοντά για ποιο λόγο; Φτάνει, βαρέθηκα να κλαίω... θέλω να είμαι μαζί σου! אֵיךְ בּוֹרְחִים מִמָּקוֹם שֶׁרוֹצִים לִהְיוֹת? אֵיךְ עוֹצְמִים עֵינַיִם מוּל הַסַּכָּנוֹת? "תַּצִּילִי אֶת עַצְמְךָ, תִּבְרְחִי!" אֲבָל הַלֵּב כְּבָר מָכוּר לְטַעַם מַר – לָמָּה שֶׁלֹּא מֻתָּר? לַשֶּׁקֶר הַיָּפֶה הַזֶּה, לָמָּה שֶׁאָסוּר, לְאוֹר מְסַנְוֵר... שֶׁמּוֹתִיר אוֹתוֹ עִוֵּר. Γιατί συναντηθήκαμε, αφού όλα ήταν γραμμένα? Πνίγομαι στη θάλασσα από σιωπές... וְהַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ. Γιατί η καρδιά πάντα κερδίζει? אַתָּה לֹא שׁוֹמֵעַ? לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת הַשֶּׁקֶט שֶׁבִּי בּוֹעֵר, בְּתוֹכִי פַּחַד, חֲרָדָה חֲדָשָׁה נוֹלְדָה – לֹא יְכוֹלָה לַעֲצֹר וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲזֹר. יוֹשֶׁבֶת בִּדְמָמָה, מְחַכָּה שֶׁיַּחְזֹר. Η καρδιά καίει, η ψυχή φωνάζει... Πού είσαι; Σε ψάχνω στο σκοτάδι, μα δεν υπάρχει φως... Και η πληγή πονάει! Γιατί συναντηθήκαμε, αφού όλα ήταν γραμμένα? Πνίγομαι στη θάλασσα από σιωπές... וְהַלֵּב שֶׁלִּי צוֹעֵק אֶת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ. Γιατί η καρδιά πάντα κερδίζει? כְּבָר שָׁעוֹת שֶׁהַזְּמַן עוֹמֵד מִלֶּכֶת, הַמַּבָּט שֶׁלִּי תָּקוּעַ בַּחַלּוֹן. הַקּוֹל שֶׁלְּךָ עֲדַיִן מְנַגֵּן בָּרֶקַע, מְעַרְבֵּב מְצִיאוּת עִם דִּמְיוֹן.
