Song Cover Image

עגבנייה אדומה

[Intro – Ambient, distant siren sounds] (אההה… אההה…) [Verse 1] אני יליד העיר, אבל מרגיש זר באמצע, לא מסוגל לנשום בתוך הרעש של ה־אמצע. את השם שלך שכחתי, נשארה רק עגבנייה על השיש ב־מטבח, אדומה כמו מלחמה. הכל נהיה קיצוני, אז בלילה התפללתי, שיהיה סוף קצת מצוין, אבל שוב אני נפלתי. עברתי כל סניף, כל עיצוב של מציאות, ובלב שלי פיצוץ, עשוי כולו מ־מתכת וטעויות. [Chorus – Big, emotional, layered vocals] יש אזעקה בראש, כמו כותרת ב־עיתון, אין לי זמן, אין לי מזומן, רק קולות של מחאה בהמון. בין חילון לאמונה, אני צועק בלי תשובה, אם יש לי עוד סיכוי, תני לי סימן—אהבה. [Verse 2 – Slight beat build] הוא המשיך ללכת, ואני רק תהיתי, אם אגרוף אחד קטן היה משנה מה שהייתי. עם אגרוף קפוץ ו־עצב שלא נגמר, העיר הזו בולעת אותי—שוב אותו דבר. אני הקשבתי ל־פחד, לכל כאב שעובר, לרעש של תנועה, לאור שנשבר. דרך זכוכית סדוקה ו־שמיכה קרה בלילה, ב־במקביל חלמתי לברוח מהמעגל הזה הלאה. [Chorus – Stronger, added harmonies] יש אזעקה בראש, כמו כותרת ב־עיתון, אין לי זמן, אין לי מזומן, רק קולות של מחאה בהמון. בין חילון לאמונה, אני צועק בלי תשובה, אם יש לי עוד סיכוי, תני לי סימן—אהבה. [Bridge – Minimal instrumentation, echo vocals] בתוך מנהרה חיפשתי אור ב־תחתית, כל בדיחה נשמעת כמו אמת מפחידה. הייתי קצת הודאג, אולי יותר מדי, כל מה שהיה לי—נשבר מול עיניי. העולם הזה נרחב, אבל אני קטן, עם זרוע פתוחה לאיזה איגוד של זמן. מתחת ל־תקרה, בין חלום ל־חרמן, הרגשתי את ה־התחממות, צבע הכל צהוב ולבן. [Final Chorus – Full power, emotional peak] יש אזעקה בראש, אבל שקט בפנים, לא צריך מזומן, רק אמת בין מילים. אם יש לי עוד סיכוי, אני לא מוותר, כי גם מתוך החושך—אפשר להיוולד מחדש, אחר. [Outro – Soft piano + fading siren] (אההה… אההה…)