הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בִּשְׂדֵה חִטָּה, מְיַצֶּרֶת גַּלִּים כִּבְתוֹךְ יָם יַבַּשְׁתִּי. הוֹלֶכֶת לִי לְאִטִּי בִּשְׂדֵה הַחִטָּה וְחָשָׁה בְּגוּפִי אֶת רִשְׁרוּשׁ הַגִּבְעוֹלִים. וְהַחִטָּה מְכוֹפֶפֶת אֶת רֹאשָׁהּ מְחַכָּה לְקָצִיר, חַכִּי עוֹד רֶגַע אָמַרְתִּי לָהּ ..... אַךְ הָרוּחַ מַמְשִׁיכָה כִּמְנַגֶּנֶת בְּכִנּוֹרוֹת שֶׁל קַשׁ וְהַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ גּוֹעֵשׁ בְּיָם שֶׁל זָהָב. וְשִׁבּוֹלֵי הַפָּז מְכוֹפְפוֹת אֶת רֹאשָׁן הִגִּיעַ הַזְּמַן........ חַכּוּ עוֹד רֶגַע אָמַרְתִּי לָהֶן .......
