אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁל יָד בְּיָד וְהַלֵּב פּוֹעֵם בְּאוֹתוֹ הַקֶּצֶב לָעַד. בְּיַחַד בָּנִינוּ בַּיִת חַם וּמוּאָר חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל אֹשֶׁר יָקָר. שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ גָּדְלוּ כְּמוֹ פְּרָחִים שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אוֹר לַחַיִּים. וְעַכְשָׁו חָתָן וּנְכָדִים מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ מַזְכִּירִים כַּמָּה יָפוֹת הַשָּׁנִים שֶׁבֵּינֵינוּ. עָבַרְנוּ יָמִים שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְשֶׁל סוּפָה, תָּמִיד הִתְגַּבַּרְנוּ וְתָּמִיד בְּתִקְוָה. עִם כָּל קֶמֶט וְעִם כָּל זִכָּרוֹן הָאַהֲבָה פּוֹרַחַת בַּלֵּב הָמוֹן. אָז נַחְגֹּג שׁוּב כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, נָרִים כּוֹס יַיִן וּנְאַחֵל בְּהַצְלָחָה כִּי אֵין מַתָּנָה יוֹתֵר יְקָרָה מֵאַהֲבָה שֶׁנִּשְׁאֶרֶת בְּלֵב עֲמֻקָּה וְנִפְלָאָה.
