מִן הַגַּלִּים וּמִן הַקֶּצֶף

מִן הַגַּלִּים וּמִן הַקֶּצֶף הַלָּבָן, נוֹלַדְתִּי כְּיַלְדָּה אֶל תּוֹךְ עוֹלָם, הָלַכְתִּי לְאִבּוּד בְּתוֹךְ יַעַר מְגֻוָּן, בֵּין צִמְחֵי הַבָּר וְהַיָּם הַנֶּעֱלָם. גָּדַלְתִּי וְהָפַכְתִּי לְלוֹחֶמֶת בַּדְּרָכִים, שֶּׁרָצְתָּה לִבְלֹעַ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כָּאַבְתִּי אֶת הַחַיִּים בִּרְגָעִים מְסֻבָּכִים, עַד שֶׁהַמִּשְׁבָּר מָצָא אֶת גְּבוּלוֹ. לָמַדְתִּי לְאֱהֹב, לַחְמֹל וּלְכַבֵּד, אֶת הַטֶּבַע הַסּוֹבֵב וְאֶת הָאָדָם, עַל כָּל יֹפִי וּפְרִיחָה תָּמִיד לְהוֹקִיר, כְּשֶׁהַנִּגּוּן בְּתוֹךְ לִבִּי נִרְשָׁם. הָפַכְתִּי לְאִשָּׁה חֲזָקָה וּזְקוּפָה, אַךְ נִשְׁמַת הַיַּלְדָּה שֶׁבִּי עוֹדָהּ חַיָּה, מַרְעִיפָה אַהֲבָה, מְגוֹנֶנֶת בִּתְעוּפָה, עַל מִשְׁפַּחְתִּי – שׁוֹמֶרֶת כִּלְבִיאָה. נַפְשִׁי עוֹדָהּ שׁוֹקֶקֶת, רוֹעֶשֶׁת וּגְבוֹהָה, כְּמוֹ הַגַּלִּים שֶׁבָּהֶם אֲנִי נִסְעֶרֶת, מִתּוֹךְ הַשֵּׁפֶל וְהַגֵּאוּת מוֹצֵאת אֶת הַכֹּחַ, וְאֶת מַסַּע חַיַּי הָלְאָה מְשׁוֹרֶרֶת