
(הקדמה, רגש מתפרץ שמתחיל מכמעט לחש ומסתיים בזעקת כאב) לקחו ממני הכל… את האישה ואת הילדים… מה עוד נשאר לי בחיים… אלוהים… אלוהים!!!!! (בַּיִת 1) יוֹשֵׁב אֲנִי בְּעַמִּידָר וְגוֹרָלִי הוּא רַע וָמָר שׁוֹתֶה אַלְכּוֹהוֹל וּמַגְזִים בִּגְלַל הָאַשְׁכְּנַזִּים (בַּיִת 2) לָקְחוּ לִי אֶת הַיְּלָדִים תַּ'בָּחוּרָה, תַּ'חֲבֵרִים אָמְרוּ אֲנִי מַכֶּה נָשִׁים זֶה הַכֹּל אַשְׁכְּנַזִּים (פִּזְמוֹן) הָיוּ לִי פַּעַם חֲבֵרִים, גַּם טוֹבִים וְגַם רָעִים, עַכְשָׁו מֻקָּף אַשְׁכְּנַזִּים, מָה נִשְׁאַר לִי אֱלֹהִים. (בַּיִת 3) שָׁנִים עוֹבְרוֹת בְּלִי עֲלִיָּה רוֹצֶה אִשָּׁה חַלַבִּיַּה אַךְ לֹא מוֹצֵא בִּכְלָל בְּזָ'זִ'ים הַכֹּל לָקְחוּ אַשְׁכְּנַזִּים (בַּיִת 4) נִשְׁאַרְתִּי רַק עִם רוּסִיּוֹת מִתְעַלְּלוֹת בְּתִינוֹקוֹת מִמָּיוֹנֵז הֵן מַסְרִיחוֹת וּשְׁמוֹתֵיהֶן חֲלָלִיּוֹת (פִּזְמוֹן) הָיוּ לִי פַּעַם חֲבֵרִים, גַּם טוֹבִים וְגַם רָעִים, עַכְשָׁו מֻקָּף אַשְׁכְּנַזִּים, מָה נִשְׁאַר לִי אֱלֹהִים. (בַּיִת 5) אַשְׁכְּנַזִּים סוֹגְרִים עָלַי אֶת בִּיבִּי מַדִּיחִים אוּלַי רוֹצֶה לְאוֹשְׁוִיץ לְהַחְזִיר אֶת כָּל הָאַשְׁכְּנַזִּים (בַּיִת 6) אַךְ אֱלוֹהִים מָה רַע וּמַר גָּזַרְתָּ לִי גּוֹרָל אַכְזָר אֵיךְ יוֹם אֶחָד מִבְּלִי מֵשִׂים הָפַכְתִּי גַּם אַשְׁכְּנַזִּי (פִּזְמוֹן) הָיוּ לִי פַּעַם חֲבֵרִים, גַּם טוֹבִים וְגַם רָעִים, עַכְשָׁו מֻקָּף אַשְׁכְּנַזִּים, מָה נִשְׁאַר לִי אֱלֹהִים.

