שְׁתֵּי חֲבֵרוֹת, שׁוֹנוֹת כל כך, אַךְ בְּיַחַד הֵן כְּמוֹ אֲחָיוֹת. נַטַלְיָה מִ-פּוֹלִין, נוֹפָר מִ-יִּשְׂרָאֵל, מֶרְחַקִּים בֵּינֵיהֶן, אַךְ הַלֵּב קָרוֹב. רִקּוּדֵי עַם, טִיּוּלִים, בִּילוּיִים, סִפּוּרִים, בְּדִיחוֹת, חֲוָיוֹת. הֵן צוֹחֲקוֹת עַד דְּמָעוֹת, וְלֹא מְשַׁנֶּה מָה, תָּמִיד נוֹתְנוֹת כָּתֵף. אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים שֶׁל חֲבֵרוּת, צְחוֹק, דְּמָעוֹת, אַהֲבָה בְּלִי סוֹף. מִפְגָּשִׁים אַחַת לְשָׁנָה, לִפְעָמִים יוֹתֵר, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מָקוֹם קָסוּם. נַטַלְיָה מְדַבֶּרֶת פּוֹלַנִית, נוֹפָר עִבְרִית, אֲבָל בֵּינֵיהֶן, שָׂפָה מְיֻחֶדֶת. שָׂפָה שֶׁל חֲבֵרוֹת, אַהֲבָה וַהֲבָנָה, שָׂפָה שָׁרַק הֵן יוֹדְעוֹת לְדַבֵּר. הַמְּרַחֵק לֹא מִשָּׁנָה, הַחֲבֵרוּת חֲזָקָה, כְּמוֹ שְׁנֵי פְּרָחִים שֶׁצּוֹמְחִים יַחַד. נַטַלְיָה וְנוֹפָר, חֲבֵרוֹת נֶאֱמָנוּת, סִפּוּרָן יַמְשִׁיךְ עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת.
