זֶה קוֹרֶה. אַחֲרֵי לֵילוֹת שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אַחֲרֵי שְׁתִיקוֹת וּזְעָקוֹת אֲרֻכּוֹת הַבְּשׂוֹרָה יוֹצֵאת נֶחְתַּם הַהֶסְכֵּם. הַלֵּב שֶׁל עַם שָׁלֵם מִתְמַלֵּא אוֹר, כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמָּצָא סוֹף סוֹף אֶת אִמָּא שָׁם בַּחוֹף. אֲנָשִׁים יוֹצְאִים לַמִּרְפָּסוֹת, דְּגָלִים נִפְרָשִׂים, וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת. שָׁם, בַּמִּנְהָרוֹת, אוֹתָנוּ הֵם שׁוֹמְעִים לֹא שָׁכַחְנוּ לְרֶגַע. הֵם יוֹדְעִים שֶׁכָּל אֵם, כָּל אָב, כָּל אָח וְאָחוֹת אֶת הַנְּשִׁימָה עוֹצְרִים וְעוֹד מְעַט אֶת הַדֶּלֶת פּוֹתְחִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁהֶאֱמִין גַּם כְּשֶׁאִישׁ כְּבָר לֹא הֵעֵז. מִי שֶׁדִּבֵּר, פָּעַל, לָחַץ, וְגִשֵּׁר הַנָּשִׂיא טְרַאמְפּ, שֶׁיָּדַע לְחַבֵּר עוֹלָמוֹת, הֶחְזִיר אֶת הַתִּקְוָה לַלְּבָבוֹת. וּכְשֶׁלְּבֵיתָם יָשׁוּבוּ הַחֲטוּפִים גּוּפָם חַלָּשׁ, אַךְ בְּעֵינֵיהֶם אֵשׁ, לֹא יִהְיוּ מִלִּים. רַק בֶּכִי, רַק חִבּוּק, וְרוּחַ שֶׁל עַם אֶחָד שֶׁאוֹמֵר בְּלַחַשׁ לְכָל הָעוֹלָם: "וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם".
