תַּבִּיטִי לִי בָּעֵינַיִם, שָׁם אֲנִי מוֹצֵא לִי בַּיִת. כָּל הַפַּחַד נֶעֱלַם, וְכָל כְּאֵב מִתְרַחֵק. בִּלְעָדַיִךְ אֵין צְבָעִים, אֵין שֶׁמֶשׁ, וְאֵין אוֹר, רַק אַתְּ מַבִּיטָה וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב. תַּבִּיטִי לִי בָּעֵינַיִם, אֲנִי רוֹאֶה שָׁם יָם, גַּלִּים שֶׁל חֹם, שֶׁל שַׁלְוָה, וְשֶׁל אֵין קֵץ אַהֲבָה. יָדֵךְ בְּיָדִי , וְכָל הָעוֹלָם שָׁקֵט, וְכָל דִּמְעָה הוֹפֶכֶת לְחִיּוּךְ חָדָשׁ שֶׁל אֹשֶׁר. תַּבִּיטִי לִי בָּעֵינַיִם, שָׁם מִסְתַּתֵּר חֲלוֹם. חֲלוֹם שָׁקֵט, פָּשׁוּט, שֶׁבּוֹ אָנוּ יַחַד תָּמִיד. הַלֵּב שֶׁלִּי פּוֹעֵם רַק בִּשְׁבִילֵךְ, כָּל נְשִׁימָה שֶׁלָּךְ הִיא לִי חַיִּים חֲדָשִׁים. תַּבִּיטִי לִי בָּעֵינַיִם, אַל תִּפְחֲדִי לֶאֱהֹב, כִּי כָּל מַבָּט שֶׁלָּךְ מְחַמֵּם לִי אֶת הַלֵּב. כָּאן אִתָּךְ אֲנִי שָׁלֵם, וְעָלַיִךְ אֲנִי רַק חוֹלֵם, וּמֵאַהֲבָתֵנוּ שֶׁפּוֹרַחַת כְּמוֹ אָבִיב נִצְחִי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם.
